סודי ביותר

יומן סודי: עדו
סודי ביותר!!!
נא לא לקרוא. על כל הקורא תוטל קללה.
לי ולחברי הטוב, יוני, יש סוד שאף אחד מלבדנו אינו יודע. הסוד גדול מאוד, אך הוא
שוכן בתוך חפץ לא גדול ולא קטן. הוא שוכן בתוך שטיח ישן, קטן ומעופש. את השטיח
מצאנו לפני כשנה כאשר חנכנו את המקום הסודי שלנו. חיפשנו אז כל פריט שיעזור
למקום להיראות יותר מזמין, ומצאנו את השטיח זרוק באשפה.לקחנו אותו, וכעבור כמה
שבועות גילינו שהשטיח הזה הוא לא סתם שטיח רגיל. הוא שטיח קסום שכל מי שהיה
רוקע ברגליו על נקודה מסוימת בשטיח שלוש פעמים, חזק ומהר ומבקש להגיע למקום
כלשהו – השטיח היה ממלא את מבוקשו.
שמרנו על השטיח מכל משמר כי ידענו שהוא רב עצמה ומסוכן, ולכן השתמשנו בו רק
למקרי חירום של ממש.
הלילה חלמתי חלום מוזר ממש: חלמתי שגנב עקב אחרי ואחרי יוני בדרכנו למקום הסודי
שלנו וגילה את השטיח, ואחרי שהלכנו לקח את השטיח ממחבואו והלך ומכר אותו
לפושעים שהצליחו לגלות את סודו של השטיח.
בקיצור, בחלום, עולם הפשע – חגג, והעולם שלנו – חרב.
קמתי בבוקר, התארגנתי, הלכתי ללימודים ומיד כשהגעתי, סיפרתי הכל ליוני.
שנינו חשבנו שאין ממה לחשוש וצחקנו על החלום, אך בכל זאת ניקר בראשי חשש לאסון
שאנו עלולים להביא. יוני הבין לחששי בכל זאת והציע להציב מלכודות. אמרתי לו שעדיף
גם להתקין מצלמה שתיידע אותנו מיד על כל אדם זר שייכנס.
כעבור שבועיים
היום כשחזרתי מהלימודים, אוזני החדות שמעו מחדרי את האזעקה השקטה.
ההתרגשות והבהלה אחזו בי יחד, ובקושי יכולתי להרים להרים טלפון אל יוני ולשמוע
אותו אומר לי מיד , גם הוא בהתרגשות, “אני יודע אני אפגוש אותך כמה שיותר מהר ליד
המקום הסודי.”
כשהגעתי לשם, יוני כבר חיכה לי. ניכר עליו שהוא פחד לעשות כל דבר ברגע זה.
“התקשרתי כבר למשטרה,” אמר. “הם יגיעו תוך חמש דקות.”
נשכתי את שפתי. “זה לא מספיק.” אמרתי. “נצטרך לעכב אותו בעצמנו. אני אכנס ואתה
תחפה עלי מכאן.”
“ב-בסדר” גמגם יוני בפחד.
נכנסתי פנימה ומיד ראיתי שני סנטימטר מהאף שלי אקדח.
“מילה אחת ואתה מת.” אמר אדם שפניו מכוסים.
באותו רגע שמעתי סירנה ומיד פרצו שוטרים פנימה.
את המשך הסיפור אתם מבינים, וגם אנחנו תוגמלנו על כך.
סוף!!!
הכותב ארבל שטרנברג כיתה ו ת”ת יסדת עוז קדומים