“מעשה במשקפיים”

נטע חיימוב
כיתה ב’
“עציון” תל אביב
דקלה מעתוק
תל אביב

 

היה הייתה פעם ילדה ושמה רוני. רוני היא ילדה בת 9, היא עברה עם הוריה לגור בשכונה חדשה, הגיעה לבי"ס חדש ושמו "דקל" לכיתה ג'1.

רוני מרכיבה משקפיים. ילדה אחרת מכיתתה, בשם נויה, תמיד לעגה לה על כך ליד חברותיה, ועשתה זאת בכוונה כשרוני הייתה לידה: "תראו את הילדה החדשה בכיתה, היא כל כך חנונית, ואתם יודעים למה? כי היא מרכיבה  משקפיים, ומי שמרכיב משקפיים נקרא חנון" אמרה נויה. כל חברותיה צחקו ומאז כל ילדי הכיתה החלו לקרוא לרוני " רוני החנונית".

יום אחד, רוני הגיעה לכיתה והתורנות שלה באותו היום הייתה להוריד את הכיסאות מהשולחנות. כשרוני הורידה את הכיסא של נויה, היא ראתה לפתע על הרצפה מכתב מאמה של נויה. המכתב היה פתוח ובו היה רשום:"נויל'ה, לא לשכוח אחרי הבי"ס ללכת עם סבתא לרופא עיניים ולאחר מכן לקנות משקפיים חדשים". רוני מיד הבינה שגם לנויה יש משקפיים, אך היא מתביישת להרכיב אותם.

בצהריים, ילדה אחרת ושמה לירז, מצאה נרתיק עם משקפיים והחלה לצעוק בכיתה: "של מי הנרתיק? של מי הנרתיק?"  רוני הסתכלה על נויה וראתה שנויה נבוכה. אמרה רוני "שלי הנרתיק", לקחה אותו ויצאה מהכיתה. נויה יצאה אחריה.

"תודה רבה לך, רוני, ואני מצטערת על הכל" אמרה נויה.

"זה בסדר, אני סולחת לך" אמרה רוני. "את יודעת, אינך צריכה להתבייש שאת מרכיבה משקפיים".

"אחותי הגדולה פעם הרכיבה משקפיים וכולם צחקו עליה. אני לא רוצה שזה יקרה גם לי", אמרה נויה.

רוני הסתכלה על נויה ושוב אמרה לה בחיוך: "את נראית נהדר  עם משקפיים,  אל תתביישי להרכיב  אותם". נויה הרגישה ממש בטוחה להרכיב את המשקפיים בזכותה של רוני, ומאז הן הפכו להיות חברות הכי טובות!

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן