דודי שולי היה ממייסדי הגרעין הדתי בישוב חומש.
שולי אהב אנשים והקשר שיצר עם כל אדם שפגש היה אמיתי ומיוחד. הוא היה איש של אמת וידע לדרוש את האמת בכל מקום שאליו הגיע. הסיפור קרה כששולי היה בגיל עשרים וחמש.
בוקר יום שישי אחד, דודי ודודתי נסעו לביתם בישוב חומש שבשומרון. הם נסעו להביא בגדים לשבת. בדרך הלוך דיבר דודי שולי בפלפון עם חברו יוסי דגן. הם דיברו על הישוב חומש ואפשרויות לשפר את החיים בו. באמצע השיחה יוסי שמע יריות והשיחה נותקה. שולי הותקף על ידי חמישה מחבלים שירו על אשתו ועליו.
שולי אמר לאשתו לימור, תתכופפי והוא התכופף והגן עליה. שולי חטף כדור בראש. הכדור יצא מצידו השני של ראשו ופגע לאשתו בלחי.
שולי איבד את האחיזה בהגה. הם סטו מהכביש והמכונית התגלגלה. אשתו יצאה מהרכב פצועה וצעקה: הצילו, הצילו!!!
ערבי אחד ראה אותה והיא חשבה שהוא בא לפגוע בה.
אבל הערבי בא לעזור. היא לא הבינה שהוא בא לעזור אז היא שוב צעקה הצילו!! בניסי ניסים רופא וחייל נסעו בקרבת מקום בדיוק חמש דקות לאחר הפיגוע. לימור סיפרה לרופא את כל סיפור הפיגוע. הרופא בדק את דודי שולי ואמר לאשתו את הבשורה, ששולי נירצח. באותה הדקה שולי הי”ד איבד את חייו! במשפחתו של שולי בישוב כוכב השחר אירחו באותו יום שישי את החברות של אחותו שחרית.
הם עדין לא שמעו את הבשורה הקשה. בתחילה הם רק שמעו בחדשות שהיה פיגוע בדרך לחומש. הם ניסו להשיג את שולי ושולי לא ענה. הם חשבו ששולי נימצא במקום בלי קליטה בפלפון. רק אחרי חצי שעה סבי וסבתי וכל המשפחה גילו שהמחבלים פגעו בדודי שולי. הם לא האמינו ששולי הי”ד נירצח. שולי דודי איבד את חייו. שולי נרצח על קידוש ה’ וקיבל גמול רב בעולם הבא. אני יאר שלום, אחיין של שולי לומד בכיתה ו’. הוריי בחרו לקרוא לי על שמו של דודי שולי. שולי זה קיצור של השם שלום. אני שמח בשמי ורואה בו זכות גדולה.