“איפה אני?” צעקתי בבהלה “הצילו! הצילו!” בדקתי את גופי וחיפשתי את הוריי ואת אחיי יואב ודני. גיליתי שאני בסדר אבל לא מצאתי את משפחתי.
רעדתי מפחד.
אבל רגע רגע, בואו אספר איך הכול התחיל.
“יוני אני רוצה להפתיע אותך. בעוד שבוע אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בטבע.”
“יייש!!!” צעקתי משמחה. ציפיתי בכיליון עיניים ולא יכולתי להירדם מרוב התרגשות.
קמתי בבוקר בהתרגשות. ארזתי את חפציי ויצאנו לדרך. פתאום הייתה סופה חזקה ואבא שלי איבד שליטה על הרכב. הרגשתי סחרחורת צעקתי “אאאייי!!!” פתאום היה שקט לא הבנתי איפה אני.
התבוננתי סביבי ניסיתי לקום וצעקתי “איפה הוריי ואחיי?” הצלחתי לקום והלכתי ומצאנו את הוריי אבל
לא את אחיי. בכיתי במשך יומיים ולבסוף מצאתי את אחיי.
כולנו התמקמנו בנינו מחנה ומצאנו גם אוכל. יום אחד הלכנו לטיול ביער. פתאום ראיתי דוב! “אמא! אבא! יש כאן דוב!” כולנו ברחנו למחנה. הדוב ברח. נשמנו לרווחה.
עבר יום ועוד יום עד שמישהו מצא אותנו והציע להסיע אותנו לביתנו. כמובן שהסכמנו. שמחנו כולנו. עלינו על הרכב ונסענו לבית.
אמא שלי ספרה את כולנו ופתאום הבחינה שאחי הקטן שלי לא היה שם! פחדתי נורא!!! נסענו מהר והגענו ליער.
חיפשנו וחיפשנו אבל לא מצאנו אותו. אמא שלי בכתה ונלחצנו. כולנו הרגענו אותה וחיפשנו. פתאום משהו נמצא בתוך עיר פתאום שמענו רעשים מכיוון השיחים. הסתכלנו לכיוון השיחים. גילינו לשמחתנו שזה אחי הקטן! שמחנו ונסענו לבית. בדרך שאלנו אותו: “איפה היית?” אחי הקטן אמר: “כשעליתם לרכב אני נפלתי וכשקמתי לא ראיתי אתכם.”
אמרנו לו “בפעם הבאה תיזהר ואם קורה לך משהו תקרא לנו לעזרה”.
כאשר הגענו סוף סוף לביתנו היינו שמחים ומרוצים שהכל הסתיים בשלום.
