סבא הרשי, הגיבור שלי!
סבא שלי עובד ביהלומים והוא שמח בעבודתו בימי חול (כמובן) .
בכמה שנים האחרונות היו לו קצת בעיות – הבעיה הראשונה – היה לו קצת קשה לעבוד הרבה זמן, הבעיה השנייה – שלפעמים הוא לא כ”כ מסתדר עם אחים שלי ובן דודי מצד אבי (מייקי – מיכאל) שהם קצת יותר מדי משתוללים לידו (כנראה מתוך התרגשות שהוא איתם).
סבא שלי גר בבני ברק וממש נחמד לו בביתו.
העבודה שלו מלאה ממש ביהלומים ועבודתו גדולה ממש.
יש לו (לסבא שלי) בגדים מכובדים ויפים, עיניים ירוקות ויפות.
הפנים שלו מאירות. לפעמים הוא לובש חולצה כחולה, לפעמים לבנה, לפעמים שחורה ולפעמים רגילה.
השיער של סבא בצבע לבן עם מעט שחור.
הוא מכבד אנשים ועוזר לאנשים נזקקים. ולא מזלזל באנשים ובעלי חיים.
הוא אוהב לאכול אוכל טרי שסבתא שלי מכינה לו לארוחת בוקר, צהרים וערב ובשבת חלק מהאוכל הוא מכין בעצמו.
הוא בעיקר אוהב בשר ודגים.
הוא אוהב ללמוד תורה ונביאים ולקרוא תהילים לאנשים חולים ונזקקים.
הוא מתפלל בכוונה רבה מאד.
סבא שלי נולד ברוסיה ומכר את ביתו וחצרו לרוסים רק כדי לעלות לארץ ישראל.
הוא למד תורה במסתור ברוסיה וממש השקיע בלימוד התורה. למד ולמד בכל מאמציו.
הוא התגייס לצה”ל ועשה את הכל מצוין !
הוא מכין את החרמזלעך (לביבות) הכי הכי הכי טעימים בעולם.
הוא מכין אוכל ממש טעים, טרי ובריא מאד.
הוא אוהב הרינג (דג מלוח).
קוראים לי שירי פייגי (פייגא) ע”ש סבתא רבא שלי, אמא שלו.
סבתא פייגי היתה היחידה ששרדה את השואה מבין 10 אחים ואחיות.
אני מאחלת לסבא שלי שיצליח בכל דבר בעולם הזה ובעולם הבא.
שיזכה לבריאות נחת ושמחה!
הסיפור מאת:
שירי פייגא (פייגי) לזר
