להתגבר ולהמשיך

שלום קוראים לי רונה אני בת 11 ואני גרה באשקלון. אני רוצה לשתף אתכם במשהו שקרה לי לפני
שנה. בבית הספר כל הכיתה שחקה בחוץ בחצר האחורית מחניים. אני הייתי תפוסה, אז מאחור
סימנתי לקבוצתי בקפיצות שיזרקו לי את הכדור אבל מכיוון שהייתי מאחור ,דלת היציאה הייתה
בלי שראיתי, פתאום נפתחה הדלת בפריצה, נפלתי עם היד צמודה לרגל הימנית שלי.
למזלי רק שברתי 2 עצמות, אחד ביד ימין ואחד ברגל שמאל. אבל זאת לא הייתה הבעיה, הבעיה
הייתה כשחזרתי לבית הספר שבועה לאחר הפציעה. כל אדם אשר עבר ליידי ניסה להתרחק כמה
שיותר, בתחילה חשבתי שזה בגלל הגבס אבל כשהגעתי לכיתה הבנתי באמת למה. אחת הבנות
בכיתתי בשם איילת התלחששה עם כמה בנות אחרות. התקרבתי אליהם קצת כדי לנסות להבין
על מה הן מדברות. אני יודעת שאולי אתם חושבים שמה שעשיתי לא בסדר אבל מה שפחות או
יותר שמעתי הן היו הרבה יותר לא בסדר ממני. אני לא בדיוק הבנתי הכל אבל אני כן יודעת שהן
דיברו עלי, ולא בצורה טובה. אני יודעת שבטח הרבה מכם היו אומרים לי להתעלם אבל ממה שהם
אמרו היה קשה מאוד להתעלם . הן אמרו שאני מלשנית , ושאכפת לי רק מעצמי ועוד המון דברים
הרבה אבל הרבה יותר גרועים. כשחזרתי הביתה לא ממש היה לי תאבון, עדיין היה לי קשה להאמין
שהן אמרו שקרים כאלה עליי. במיוחד כי כמה מהבנות הן חברות מאוד קרובות שלי. באותו הלילה
סיפרתי להוריי הם ממש היו המומים הם לא האמינו שדבר כזה התרחש בכיתתי. הם החליטו מייד
למחרת להתקשר למורה. בוודאי שהמורה טיפלה בזה מיד. היא דיברה עם הבנות האלו והסבירה
להם כמה פוגע זה, והיא אפילו העבירה על זה שיעור בכיתה. רוב הבנות הצליחו להזדהות עם מה
שהמורה הסבירה אבל אייל ת וחברותיה מממ… אני לא ממש חשבתי שהן למדו מזה באמת, יכול
להיות שטעיתי אבל אני לא ממש יודעת. בינתיים לא ממש הרגשתי ששום דבר מכל זה עזר בכלל.
הרגשתי די מבולבלת אז החלטתי לתת לזמן לעשות את שלו. כשהלכתי לבית הספר למחרת עדיין
הרגשתי אומללה, כאילו שונה מתמיד אחרי כמה ימים הרגשתי מצוין אבל את זה אני אשאיר לכם
לגלות איך……………….. סתם בקיצור כנראה שהתעסקתי כל כך בלבזות את עצמי ובלהיות
אומללה. כמה ימים לאחר מכן הבנתי ששכחתי ליהנות מאור היום, לעשות דברים שאני אוהבת,
דברים שיעשו לי טוב. גם הבנתי שהאדם היחיד שאני צריכה לשמח הוא אני. ומסתבר שכשנפלתי
ולא הגעתי שבוע כל הבנות ארגנו לי מסיבת החלמה אבל כשאיילת שמעה שאור הזרקורים כולו עלי
היא הרגישה כאילו כולם שכחו ממנה אז היא התחילה להפיץ שמועות נוראיות עלי בכל בית הספר
אני יודעת שהסיפור הזה לא מאוד ארוך אבל אני מאוד מקווה שלמדתם ולא רק קראתם. הסוד
לחיים הוא שהאדם היחיד שצריך להיות שמח הוא אתם ברגע שאתה מסתכל על העולם בדרך חיובית אתה פתאום רואה שכולם שמחים .