חברה נאמנה

היו היה בבית ספר אחד ילדה ושמה- לירון, לירון לא הייתה ילדה מקובלת במיוחד ותמיד היא רצתה שיהיו לה הרבה חברות ושהיא תרגיש כמו כולן.

יום אחד היה לשי יום הולדת. שי הזמינה את כל הבנות ליום הולדתה אבל את לירון לא! כשראתה לירון את שי מחלקת את ההזמנות היא הרגישה לא שייכת וחשבה לעצמה: מה אני שונה? למה את כולן הזמינו ואותי לא? לירון הייתה עצובה ואי אפשר היה שלא לראות זאת…

תמר שהייתה חברתה של לירון וישבה לידה, הבחינה שלירון עצובה והבינה שזה בגלל שהיא לא הוזמנה ליום הולדת של שי.

כשהסתיים יום הלימודים, תמר חזרה הביתה עם הרגשה קצת רעה. שכל בנות הכיתה מוזמנות ורק חברתה הטובה לירון לא! וכן על כך שאף אחת מבנות הכיתה לא אמרה לשי שזה לא יפה לא להזמין את כולן. היא הרגישה שגם היא פגעה בלירון…                                                   תמר רצתה לשפר את ההרגשה של לירון, היא ניסתה לחשוב על רעיון שירמוז לשי שמה שהיא עשתה היה אסור לעשות. תמר חשבה וחשבה וחשבה וחשבה… ואז פתאום צץ לתמר רעיון! היא תכין שלטים שבהם היא תכתוב – “מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך”. בדיוק כפי שלמדה בכיתה יחד עם המורה בשיעור חברה.

בבוקר כשתמר הגיעה לבית הספר, היא תלתה את השלטים בכל רחבי בית הספר וגם בכיתה קרוב למקום ששי ישבה. כאשר התחילו להגיע ילדים לבית הספר הם הבחינו בשלטים והחלו מתלחששים בסקרנות, מה זה השלטים האלו? מי תלה את השלטים האלו? בשביל מה זה? הם שאלו את המורה איילת (המורה לאומנות) אבל גם היא לא ידעה לענות אך אמרה שמדובר במסר חשוב מאוד! כששי הגיעה לבית הספר מיד כשקראה את השלט היא הבינה את המשמעות של המעשה שלה.                               תמר חיכתה ששי תיגש ללירון כי בוודאי היא תבין את המסר, אבל היא לא עשתה זאת ולכן בהפסקה הלכה תמר אל שי ושאלה: ” שי, תגידי למה הזמנת את כולן ואת לירון לא?” שי לא ענתה, כי היא התביישה במעשה שהיא עשתה אחרי שהיא הבינה את המשמעות שלו. היא אמרה בלחש: “סליחה! אני מצטערת אני עשיתי משהו שלא הייתי צריכה לעשות”.      אבל אז תמר ענתה ואמרה לה: “את לא צריכה לבקש ממני סליחה, אלא מלירון…” לירון שישבה והקשיבה לשיחה של תמר ושי התרגשה מאוד והפכה לאסירת תודה לתמר! בהפסקה שי הביאה ללירון גם הזמנה וביקשה ממנה סליחה ואמרה שגם היא לא הייתה רוצה שלא יזמינו אותה…

בסוף יום הלימודים לירון אמרה לתמר שהיא לא יודעת איך להודות לה! אבל תמר בסך הכל שמחה שהיא הצליחה לשמח את לירון ולהזכיר לכולן את המסר החשוב שלמדו. ביום מסיבת היום הולדת כל הבנות הגיעו לירון שמחה עד השמים וכולן נהנו להיות יחדיו!

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »