התינוק המיוחד
זה קרה כשאמא ואבא שלי קראו לי לחדר ואמרו לי אנחנו רוצים לספר לך משהו מרגש , אני
הייתי מאוד סקרנית וחשבתי , מה כבר הם רוצים לספר לי ? ההורים שלי אף פעם לא קראו לי
לחדר כדי לספר לי משהו. ואז אבא ואמא אמרו לי , את זוכרת שאמא היתה הולכת הרבה פעמים
לבית חולים לעשות בדיקות ? אמרתי כן , אז עכשיו אחרי הרבה שנים אמא בהיריון ובעזרת ה עוד
כמה חודשים יהיה לך אח או אחות , אני ממש התרגשתי ושמחתי ואפילו דמעה זלגה לי , אני
הרבה שנים בת יחידה ועכשיו סוף סוף יהיה לי אח או אחות , הייתי מאושרת . בבוקר כשקמתי
התלבשתי והתארגנתי מהר לבית הספר , כל כך רציתי כבר לספר לחברות שלי , ספרתי את
הימים וממש כבר חיכיתי להולדת האח או האחות , וכבר לקראת סוף ההריון היה קשה לי
כבר לחכות . והנה זה הגיע , קמתי בבוקר אחד וראיתי את סבתא מכינה לי ארוחת בוקר , לרגע
לא הבנתי מה סבתא עושה אצלנו כל כך מוקדם בבוקר , ופתאום נפתחה הדלת , אבא נכנס ואמר
מזל טוב מיכל , נולד לך אח קטן , אני קפצתי ורקדתי והייתי מאושרת ושמחה. אבא לקח אותי
לבקר את אמא והתינוק הקטן ובדרך סיפר לי שאמא בסדר והתינוק מתוק אך התינוק שלנו הוא
מיוחד , הוא קצת שונה , שאלתי את אבא , מה זאת אומרת קצת שונה , למה אתה מתכוון ? אבא
לא ידע איך לומר לי את זה ובסוף החליט לספר לי את הכל , התינוק שלנו נולד עם תסמונת דאון,
שאלתי את אבא , מזה תסמונת דאון? ואבא אמר לי שעוד רגע ניכנס לראות את התינוק ואחר כך
הרופא יסביר לי מזה הייתי קצת עצובה , נכנסתי לראות את התינוק , הוא היה חמוד אך היה לו
פנים אחרות , קצת שונות , לא הצלחתי להוציא מילה מהפה , הרופא נכנס ולקח אותי לחדר שלו
וסיפר לי מה יש לתינוק שלנו . הימים עברו , לאח שלי החדש קראו נועם , בהתחלה התביישתי
לספר לחברות שלי בבית הספר לא ידעתי איך הם יגיבו , נועם גדל הוא היה קצת שונה , גם הלך
לגן ולבית הספר בהסעה ולא למד בשכונה , כל יום שעבר אהבתי אותו יותר וגם בשכונה ובבית
הכנסת אהבו מאוד את נועם , הוא תמיד חייך ודיבר עם כולם ואני שמחתי שזה האח שיש לי
אפילו שהיה קצת אחר, וגם למדתי בזכותו איך להתייחס למישהו שהוא קצת אחר ושונה.
