פרק א’
עידן ילד הוא ילד מתוק בן 7 , יום חזר עידו מבית הספר, הניח את תיק הלימודים בחדר ויצא לטייל בגינה ליד ביתו.
בגינה ליד ביתו פורחים הרבה פרחים יפייפיים וריחניים, חרקים קטנים מטיילים בנחת על האדמה הנעימה.
עידו אוהב לטייל בגינה, לרוץ ולטפס על העצים הגבוהים ולנוח על העשב הרך.
פרק ב’
עידו יצא לטייל בגינה ולאחר זמן מה הניח את ראשו על אבן גדולה כדי לנוח קצת,
פתאום שמע עידו קול בכי חלש מרחוק,
עידו הביט לצדדים וראה ילדה קטנה יושבת לבדה בצד הדרך ובוכה…
“מה קרה לך”? שאל עידו, “איפה ההורים שלך”?
הילדה ענתה: “הלכתי לאיבוד אני לא מוצאת את הדרך חזרה הביתה…”
“איך קוראים לך”? שאל עידו,
“נועה ,השיבה הילדה.”
“בואי אקח אותך לבית שלי, ההורים שלי יעזרו לך לחזור הביתה.”
נועה ענתה: ” אני לא יכולה לקום פצעתי את הרך שלי היא כואבת ואדומה…”
“הישעני עלי ואעזור לך ללכת,” אמר עידו.
נועה קמה ונשענה על עידו, הוא עזר לה ללכת עד שהגיעו לבית שלו.
פרק ג’
“אמא, מצאתי ילדה קטנה בגינה היא בכתה והייתה לבדה, היא כנראה הלכה לאיבוד, צריך לעזור לה לחזור הבייתה”.
אמא של עידו אמרה לנועה: ” אל תדאגי חמודה! נעזור לך למצוא את ההורים שלך, מה יש לך ברגל? אני רואה שהיא מאוד אדומה…”
“רצתי ומעדתי על אבן גדולה בגינה, אמרה נועה, כואב לי מאוד…”
“צריך לקחת אותך לרופא שיבדוק את הרגל שלך”.
אמא עידו ונועה הלכו לרופא המשפחה, הוא בדק את רגלה של נועה חבש בתחבושת מבד ואמר:
“יש לך מזל גדול! לא קרה שום דבר חמור לרגל, את צריכה לנוח ולנהוג יותר בזהירות כשאת יוצאת לטיול”.
פרק ד’
לאחר הביקור אמא לקחה את נועה לתחנת המשטרה,
השוטר הקהילתי שמח ואמר: “בדיוק הגיעו לתחנת המשטרה זוג הורים שמחפשים את ביתם הקטנה שהלכה לאיבוד, אני חושב שהיא כרגע נמצאה…”
הוא הצביע לעבר מקומם ונועה שמחה מאוד:
“אמא”,אבא” קראה בשמחה, נועה רצה וחיבקה אותם באהבה גדולה.
“איפה היית? אמרה אמא, דאגנו לך, חיפשנו אותך בכל מקום”…
נועה ענתה:” ילד בשם עידו מצא אותי והחזיר אותי אליכם…”
ההורים של נועה פנו לעידו ואמרו לו: “קיימת מצווה גדולה מאוד עשית חסד עם נועה ועם המשפחה שלנו!
אתה פשוט ילד גדול וגיבור!
