היי קוראים לי שירי והיום אני הולכת לספר לכם את הסיפור של הכיתה שלי:
לפני כמה ימים כל שכבה ה יצאה לטיול שנתי בדרך ישבתי ליד תמר (חברה הכי טובה שלי ) כשהגענו למקום שבוא ממתחילים פתאום הייתה עזקה כולם נבהלו המורה אמרה שצריך לשכוב על הרצפה.
אחרי 10 דקות המורה בדקה נוכחות ורועי נועם תמר ודניאל נעלמו, חלק מהמורים התחילו לחפש אותם במסלול וחלק נשרו איתנו לפתע נשמע צעקה כל המורים חוץ מהמורה שלנו, החלו רצים אל מקום שבא נשמה הצעקה לאחר דקה המורה שלנו אמרה לנו: “אני הולכת לכמה דקות על תזזו” אלון (ילד מהכיתה שלנו) אמר : “בואו נלך לראות מה קורה שם” .
רוב ילדי הכיתה אמרו שכן ורק אני וליאור (ילדה מהכיתה) אמרנו שלא אז לבסוף הוחלט שהולכים כולנו רצנו וניסינו לראות אז חזרנו למקום שבו היינו מקודם לפתע הילד מכיתה אחרת אמר לנו שיש שם ילדה ששברה את היד. רציתי לדעת מי זאת דאגתי לתמר.
לאחר כמה דקות אמרו לנו לעלות על האוטובוסים ולנסוע כשהגענו לבית ספר היה לנו שיעור חופשי כל הבנות שיחקו שלושה מקלות אבל לי לא היה חשק כל הזמן חשבתי עם זאת תמר שנשבר לה היד. ואז המורה הגיעה עם רועי נועם ותמר כל כך שמחתי שזה לא תמר שנשבר לה היד אבל עדיין הייתי עצובה ממה שקרה לדניאל .
בהפסקה כולנו התספנו סביבם וביקשנו שיספרו לנו תמר סיפרה לנו: “שחקנו מחבואים ושאתחילה העזקה היא ניסתה ללכת לכולם אבל היא אחליקה ונפלה על היד” כשנגמר הבית ספר כל הבנות הלכו לבקר את דניאל
