מאת: אבישי מרציאנו
כיתה: ה/1
החברים הכי טובים
בעיירה קטנה בשם אורן, חיו ארבעה חברים טובים: יובל, תמר, דניאל וליה. הם היו בלתי נפרדים מאז ילדותם, שיחקו יחד, למדו יחד, וחלמו יחד על עתיד מלא הרפתקאות. בכל סוף שבוע הם היו נפגשים בפארק המקומי, שם היו מבלים שעות רבות במשחקים ובשיחות על חלומותיהם.
יום אחד, בזמן שהחברים ישבו על ספסל בפארק, תמר הציעה רעיון מעניין. “למה שלא נצא להרפתקה? נטייל במקום חדש, נתרחק מהעיירה שלנו.” החברים הסכימו בהתלהבות והחלו לחשוב על מקום מתאים.
דניאל, שאהב טיולים בטבע, הציע לנסוע ליער הסמוך. “שמעתי על מקום מדהים שם שנקרא ‘אגם החלומות’. זה מקום קסום, שבו המים בהירים כמו זכוכית, וכולם מספרים על קסמים שמתרחשים שם,” הוא אמר.
ביום שבת שלמחרת, החברים ארזו תרמילים עם אוכל ושתייה ויצאו לדרך. לאחר כמה שעות של הליכה, הם הגיעו ליער. העצים היו גבוהים ורחבים, והאוויר היה מלא בריח של פרחים וצמחייה ירוקה. הם צעדו בשביל עד שנפל לעיניהם האגם המהמם.
מים צלולים נפרשו לפניהם, והם לא יכלו להאמין למראה. “זה פשוט מדהים!” אמרה ליה, עיניה נצצו מהתרגשות. הם התיישבו על חוף האגם, פתחו את הסנדוויצ’ים שהביאו, והחלו לדבר ולצחוק.
בזמן שהם אכלו, הבחינו פתאום באור מוזר שמקרין מתוך המים. “מה זה?” שאל יובל, מתקרב לשפת האגם. “אולי זה הקסם של האגם?” תמר הציעה. הם החליטו לבדוק את זה.
כשנכנסו למים, הם הרגישו תחושה מוזרה. המים היו חמים ונעימים, והאור החל להקיף אותם. לפתע, הם מצאו את עצמם במקום אחר – עולם חדש ומיוחד. הכל היה צבעוני וקסום, עם יצורים אגדתיים שמסתובבים סביבם.
“מה קורה כאן?” דניאל שאל, מתבונן בהפתעה. “אולי זה האגם שהזכירו עליו?” “נראה שכן,” אמרה תמר, “אולי אנחנו יכולים לגלות כאן דברים חדשים.”
במהלך ההרפתקה שלהם בעולם הקסום, הם פגשו ביישות בשם “מרי”, שהציעה להם להראות להם את הכוחות המיוחדים של האגם. “כל אחד מכם יכול לגלות את הכוח הפנימי שלו כאן,” היא אמרה. “כל מה שאתם צריכים זה להאמין בעצמכם.”
כל אחד נכנס לתוך המים והחל לחשוב על כל מה שהוא רוצה להשיג. ברגע שהוא הסכים לקבל את עצמו, הוא חש באור חם עוטף אותו – וכשפתח את עיניו, הוא גילה שהוא יכול לרחף מעל פני המים.
תמר, שהייתה תמיד הקשובה והרגישה, גילתה שהיא יכולה לתקשר עם יובל, שהיה תמיד הביישן מבין החבורה. הוא קיבל את האתגר ועמד ליד חיות היער. דניאל, שאהב את הטבע, גילה שהוא יכול לשתף פעולה עם הצמחים ולגרום להם לגדול. וליה, ששואפת תמיד לחדשנות, גילתה שהיא יכולה ליצור דברים חדשים בעזרת המחשבות שלה.
לאחר שעות של חקר וגילוי, החברים הבינו שהכוח האמיתי שלהם טמון ביכולתם לעבוד יחד. הם חזרו אל האגם, ולתדהמתם, כל אחד מהם קיבל יכולת חדשה – אך הכוח האמיתי היה באחווה שלהם.
בעודם מתקדמים חזרה אל העיירה, הם הבינו שההרפתקה הזו לא הייתה רק גילוי של כוחות, אלא גם חיזוק הקשר ביניהם. הם נשבעו להמשיך לחקור את העולם יחד, לשתף את הכוחות שלהם ובכלל – לא לשכוח את הכוח של חברים.
מאותו יום, הם לא רק היו חברים, אלא גם שותפים להרפתקאות אינסופיות, תמיד יחד.
