הנכה שהגיע לפסגת האוורסט/ מאת: דוד סמוכיאן
היי קוראים לי דני ואני נכה מגיל קטן, כיום אני בכיתה י.
אני גר בין נפאל לבין טיבט שבסין. החלום שלי מגיל צעיר הוא להגיע לפסגת האוורסט.
כל יום כשהסטתי את וילון החדר, ראיתי את האוורסט מולי וחשבתי לעצמי: ‘הלוואי ויכולתי להגיע לפסגת ההר’. בכל בוקר ניסיתי לקום מהמיטה וללכת, עד שבוקר אחד הצלחתי ללכת שתי פסיעות! התרגשתי כל כך וכל בוקר הצלחתי ללכת עוד פסיעה. כשאמא ראתה היא מאוד התרגשה ואמרה: “דני, תמשיך ככה ובסוף תגיע רחוק”.
יום אחד החלטתי לנסות ללכת ברחוב, התחלתי ללכת ואז ראיתי את ההר ואמרתי לעצמי: ‘יום אחד אגיע לפסגה’.
כעבור יומיים כל המשפחה תכננו לצאת לטיול בהר, ואמרתי להם: “אני גם רוצה לבוא”, אבל אמא אמרה: “אתה על כסא גלגלים, אתה לא תצליח”, אמרתי לה: “אל תדאגי” והראיתי לה שאני מסוגל ללכת בצורה יציבה. אמא הסכימה לי לבוא, אך בתנאי אחד: “אתה צריך לנוח כל 10 דקות”, אמרתי לאמא: “עשינו עסק”.
כעבור שלושה ימים הגענו לחצי ההר ואמא אמרה לי שאני יכול לנסות ללכת בלי לעצור, אמרתי לה “תודה” והמשכתי לטפס וכעבור יומיים הגעתי לפסגה!
מאז אני הולך ורץ כמו כולם. הבנתי שחלומות מתגשמים.
