חברו הטוב ביותר של הילד
היה היה ילד ושמו יעקב . יעקב גר בשכונה סמוך לבית ספרו, כל יום בשעה שמונה בבוקר היה יעקב קם והולך לבית הספר. כשהיה מגיע לכיתה , חבריו צחקו עליו מאחורי הגב, היה יעקב יושב בכיסאו ולא מבין מה קורה. כך היה יום ועוד יום וליעקב נמאס, ,הוא שאל ילדים אם הם מבינים מה פשר קולות הצחוק וכולם שיקרו לו ואמרו שאינם יודעים למה מתכוון. הוא החליט לספר למורה והמורה אמרה שהיא תברר את העניין.
הוא חזר לביתו וסיפר להוריו והם אמרו לו לחכות לגבי העניין .
עבר יום ועוד יום והמורה אמרה שהיא לא יודעת על מה מדובר…
יעקב רצה להזמין הביתה חבר ושום חבר לא רצה לבוא אליו .
יעקב הבין שיש כאן משהו מוזר. למחרת יעקב הלך שוב לבית הספר והמצב לא השתנה ואפילו החמיר אף אחד לא רצה לדבר איתו ולשחק איתו .יעקב ישב בצד ובכה .
היה ילד אחד ושמו יוסף שישב ליד יעקב. יוסף אמר ליעקב שילדי הכיתה עושים עליו חרם ,יעקב חזר הביתה ולא רצה ללכת יותר לבית ספר.
כעבור שבועיים יוסף התקשר אליו ויעקב לא ענה ,עוד פעם ועוד פעם ולבסוף יעקב ענה .
יוסף שאל אותו אם הוא רוצה ללכת לפארק לשחק יעקב שמח ואמר לו “כן בטח”!
הם הלכו לפארק בצהריים ויוסף שאל אותו אם הוא בסדר ואיך הוא מרגיש .
יעקב אמר לו שהוא מאוד נעלב מילדי הכיתה ויוסף שאל אותו :” רוצה שנהיה חברים טובים?” יעקב שמח כל כך ואמר לו “כן”.
למחרת ,יעקב הסכים ללכת לבית ספר ויוסף חיכה לו על הספסל.
כשהגיע יעקב לבית הספר, יוסף ישר רצה לשחק איתו.
הם שיחקו ונהנו ככה כל היום היה, יוסף ילדי הכיתה ראו שהוא מצא חבר וחלק מהם רצו להיות גם חברים שלהם, הצתרף בהתחלה ילד אחד הצטרף וכך עוד ילד ועוד ועוד ככה עד שכמעט רוב הכיתה. חוץ מהקבוצה שיזמה את הרעיון של החרם מלכתחילה.
היו חבריו של יעקב משחקים איתו.
ראו זאת הקבוצה השנייה וקינאו הם הציקו להם ועיצבנו אותם ואפילו זה הגיע למצבים ממש לא טובים כמו גניבת חפצים ואלימות פיזית ומילולית.
הילדים אמרו אותם למורה והמורה הענישה אותם להישאר למשך כל ההפסקה הילדים מאוד התעצבנו וגם למחרת הם הציקו להם יעקב וחבריו הציקו להם בחזרה .
והמורה הענישה את הכיתה להישאר בהפסקה, שתי הקבוצות לא דיברו אחד עם השני יוסף הציע אולי נשחק משחק וכולם אמרו לו לא, “אז אולי באו סתם נדבר” יעקב אמר טוב אבל על מה”, ואז פתאום ילד אחד אמר מה קרה לו היום בבית הספר, והילד השני גם סיפר וככה כולם.
ובינתיים הם לא שמו לב והם פתאום החלו להתגבש, הם צחקו ונהנו אחר כך הם הציעו לעשות שולם ושזה לא יחזור על עצמו כעבור ההפסקה אמרו למורה שהשלמנו והמורה שמחה ואמרה להם שהיא בכוונה השאירה אותם בכיתה כדי להתגבש סיום הלימודים כל הכיתה נפגשה בפארק ונהנה ושיחקה בפארק והם חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה .
