מכת ערוב/נריה
הסיפור שלי קרה לפני הרבה שנים במצרים בתקופת מכת ערוב.
קוראים לי נריה משה כהן ואני בן 9 . כולם אוהבים את השם שלי כי הוא כמו השם של משה רבנו, המנהיג שלנו.
יום בהיר אחד ,שחקו חברי בכדורגל ליד הבית שלי לצערי לא שיתפו אותי במשחק.
כעסתי מאוד ואז הלכתי למדבר כי היה לי משעמם מאוד ועצוב ורציתי תשומת לב מחברי אולי יבואו להציע לי לחזור אך אף אחד לא בא אחרי. המשכתי ללכת, לפתע ראיתי אריה גדול עם שיניים חדות וציפורניים גדולות.
בהתחלה מאוד פחדתי, אבל להפתעתי הוא התחיל ללקק אותי.
ברחתי מהאריה והחלטתי לחזור הביתה ולספר לאמא מה שקרה עם החברים שלי.
פתאום שמתי לב שהאריה הולך אחרי ולא נראה שהולך להזיק לי. לכן המשכנו ללכת יחד כשהתקרבנו לבית, האריה ראה מצרי והוא קפץ עליו ונשך אותו, אחריו הגיע נחש והכיש את המצרי. שמעתי צעקה: “אייייי” המצרי צעק מכאבים.
אני חשבתי לרגע שאני בסביבה של גן חיות, שמופיעים באזור הרבה חיות ובטח יקפצו גם עלי. אך הבנתי שיש מכת ערוב למצרים ולא ליהודים.
לאחר מכן, הגיעו פיל, נמר, חתול, נשר, ופנתר וגם הם קפצו על המצרי .
חשבתי לעצמי שהאריה ליקק אותי, אז לי לא יקרה כלום וכנראה שגם שאר החיות לא יפגעו בי.
המשכתי בדרכי הביתה והמשכתי לשמוע עוד מצרי צועק וזועק, הצילו!
הגעתי לבית, ליד הבית ראיתי את החברים שלי, החברים שלי צחקו על המצרים, כי הם שמעו אותו צועק צעקות מוזרות ומצחיקות, וזה היה במצרית עתיקה ולא מובנות.
אני אמרתי לחברים שהוא כנראה פוחד מכל החיות ואולי זה עוד אחד מעשר המכות וכדאי להיזהר.
כל החברים שלי המשיכו לצחוק ולא התייחסו למה שאמרתי להם, הם היו ממש במצב כפית…
הצחוקים שלהם הפריעו לי להתרכז, ואז עלה לי רעיון כדי לגרום להם לשחק איתי אגיד להם “אני עשיתי את הנס הזה שכל החיות הגיעו למצרים” ואז אולי הם יכבדו אותי וישחקו איתי.
התלהבתי מהרעיון שלי, וצעקתי בקול “יש!” ומיד כל החברים שלי הסתכלו אלי.
אבל במחשבה שניה פחדתי שהם ירביצו לי ולכן המצאתי משהו אחר ואמרתי להם שזה האריה שלי. הם שאלו: “אז למה צעקת יש?”, עניתי להם: “האריה אכל את המצרי, ועכשיו לא צריך לדאוג לו לארוחת צהרים”.
ואז פתאום הגיע עכברוש גדול שהסיח את דעתם, ואני הצלחתי לרוץ ולהיכנס הביתה בלי להמשיך את השיחה המוזרה איתם.
בבית סיפרתי לאמא את כל מה שקרה, אמא אמרה לי שהכי חשוב לומר את האמת ולא לפחד.
אז יצאתי החוצה אל החברים, ששאלו אותי: “איפה היית?”, ואמרתי להם שנכנסתי הבית לשנייה ואני רוצה לספר לכם משהו.
כולם נעמדו סביבי והקשיבו: “אני קצת נעלבתי מכם, שלא שיתפתם אותי, ולכן הלכתי למדבר, ואז פגשתי אריה שקפץ על המצרי ואותי הוא לקק. הוא לא באמת היה האריה שלי, אלא הוא חלק ממכת הערוב, ואני מצטער ששיקרתי לכם. אבל חשוב לי שתזכרו לשתף חברים במשחקים שלכם”.
החברים שלי התנצלו ואמרו לי סליחה על שלא שיתפו אותי, ומאז כולם מתנהגים יפה ומשתפים אחד את השני.
