החיסון של רפי
בשכונת רמות בירושלים, בתקופת הקורונה, גדל ילד ושמו רפי.
הוא לא אהב במיוחד את הקורונה. היא הרסה לו את כל השנה של גיל שמונה! היא הרסה לו את יום
ההולדת, את חלוקת התעודות ,היא גרמה לו להרבה בידודים וביחד עם זה חבישת המסכות שהן
ממש לא נוחות, ועוד מעט מגיע יום הולדת תשע ועדיין כל הסיוט הזה כאן…
“אמא ,מה נעשה? הרי עוד מעט מגיע גיל תשע והקורונה עדיין כאן” התלונן רפי בפני אמו “איך
נחגוג את יומולדת תשע?” שאל. “אל תדאג” הרגיעה אותו אמא “נמצא פתרון”
“ואיך נגיע לחתונה של דוד ברוך?” שאל רפי “מילא שאתם מחוסנים אבל איך אני אגיע?”
“אולי נעשה בדיקת קורונה?” הציע האמא, “לא רוצה” הגיב רפי “אני פוחד”
“אז אולי נעשה חיסון?” העלתה אמא הצעה, “לא רוצה, חיסון זה כואב” הגיב רפי.
“אבל יש עוד חודש ושלושה ימים” ניסתה אמא לשכנעו “וצריך חודש לפני החתונה להתחסן. אולי
תראה בקרוב שגם חברים אחרים מתחסנים…” לאמא הייתה הצעה:
” אולי נקבע עם חבריך שגם הם יתחסנו ביחד אתך ואחרי זה נחגוג עם גלידה, פיצה ושתייה לארוחת
ערב”. ” בסדר! אמר רפי. אני מתקשר לקבוע אתם” רפי הלך לטלפון. הוא לחץ על המספר של
חברו דני והמתין למענה ” שלום אני יכול לדבר עם דני?” ביקש רפי כשהרימו את השפופרת בצידו
השני של הקו . “כן” ענתה אחותו של דני וקראה לו לטלפון. “שלום” אמר דני. שאל רפי “אתה יכול לחכות שנייה?
אני מעלה לקו גם את יוסי” “כן אני מחכה” אמר דני ורפי לחץ על מספר הטלפון של יוסי ואמר
כשהרימו את השפופרת בצדו השלישי של הקו “שלום אני יכול לדבר עם יוסי?” “כן”,
ענה אביו של יוסי. “שלום” אמר יוסי “אז מה עושים? למה התקשרתם אלי? רוצים להיפגש? כי אני לא יכול, אני
הולך להתחסן לקורונה”. אמר דני “שמעתי שזה שני חיסונים. אחרי שלושה
שבועות מתחסנים עוד פעם”. “הקשיבו” אמר רפי “יש לי רעיון, אני צריך להתחסן ולכן
התקשרתי אליכם… אני מפחד מאד מהחיסון, רציתי לשאול אם תרצו לבקש אישור מההורים שלכם
לבוא להתחסן איתי”
“טוב אז אני אשאל את הורי אם אני יכול ללכת אתך להתחסן” אמר יוסי “ואני אשאל
את ההורים שלי אם אני יכול להתחסן אתכם היום” אמר דני. “מצוין” אמר יוסי שבליבו מקננת
התקווה ששלושתם יוכלו להתחסן ביחד אתו. “יש! אני יכול להתחסן אתך” קרא לפתע יוסי
” אז תכין את כרטיס קופת חולים שלך ובוא אלי” אמר רפי.
” ההורים שלי גם מסכימים שאתחסן אתכם היום” אמר דני ” בוא אלי אבל מהר כי יוסי כבר בדרך”…
כעבור מספר דקות ישבו השלושה במכונית של רפי.
“כולם הביאו כרטיסי קופות חולים?” שאל אביו של רפי “כן” ענו שלושת הילדים.
“מצוין” אמר אבא של רפי “אז בואו נצא לדרך. כעבור כמה דקות ישבו השלושה במרפאה והתחסנו ביחד…הם
חזרו הביתה והיו מאושרים.
