פעם אחת הייתה ילדה שקוראים לה דנה. דנה אהבה לצייר.
בבוקר אחד שהלכה דנה לבית הספר, המורה הודיעה “היום יתחיל שיעור ציור”, דנה שמחה מאוד וגם חברות שלה שמחו מאד. כל ההפסקה הן רק דברו על שיעור ציור. כשנגמרה ההפסקה דנה וחברות שלה רצו לשיעור ציור פתאום המורה נכנסה לכיתה, וכל הבנות התחילו לשאול את המורה שאלות. המורה התחילה לצחקק ואמרה “כולן להיות בשקט, מי שרוצה לומר משהו רק באצבע”, כמעט כל הכיתה הצביעה. המורה האמרה “לא עכשיו בחמש עשרה דקות האחרונות של השיעור, עוד מעט נעשה סבב שמות, אז שלום לכולם לי קוראים רעות ואני היה המורה שלכם לציור. היום נצייר פרפר רגיל זה ייקח לנו חמש שיעורים כולל צביעה”. שהגיע הזמן לצבוע את הפרפר המורה אמרה שכל אחת תבוא לקחת צבע שהיא רוצה, מי שרוצה לקחת צבעים לבוא ברשות.
“דנה בואי בבקשה לבחור שני צבעים לכנפיים של הפרפר”. דנה לקחה את הצבעים: סגול בהיר וורוד, לפתע המורה אמרה: “מתי שתסיימו את הפרפר הרגיל נצייר פרפר על הצד, הפרפר על הצד ייקח שיעור אחד לצייר ושיעור אחד לצבוע”. כשהן סיימו לצייר את הפרפר הרגיל הם התחילו לצייר את הפרפר על הצד. דנה צבעה את הפרפר בצבעים כחול וירוק שדנה סיימה לצייר ולצבוע את הפרפר לפתע הפרפר עף לדנה מהדף. דנה רדפה אחרי הפרפר כמעט כל הזמן אחרי שהיא חזרה מבית הספר. כבר לא היה לה כוח לרדוף אחרו.
כשהגיע שיעור ציור דנה אמרה למורה ,”המורה הפרפר עף לי מהדף ואני לא מצליחה לתפוס את הפרפר”.
המורה אמרה “לא נורא את יודעת לצייר עוד פרפר על הצד למדתי אותך זה ממש קל.
דנה הייתה עצובה מאוד.
מתי שדנה חזרה הביתה, אמא שלה ראתה אותה עצובה ושאלה אותה “דנה למה את כל כך עצובה, לא היה היום שיעור ציור?”
ודנה אמרה “היה שיעור ציור אבל הפרפר שלי עף לי מהדף, והמורה אמרה לא נורא את יודעת להכין חדש ובגלל זה אני עצובה”. אמא אמרה “המורה צודקת אם את רוצה אני יכולה לעזור לך אבל על תהיה עצובה בסדר”. דנה כבר לא היתה עצובה.
אמא אמרה “אולי בשיעור הבא תציירו משו שלא עף?”.
כשהגיע שיעור ציור הבא המורה אמרה: ” היום לא נצייר משו שעף היום נצייר אפרוח בתוך ביצה שבורה זה יקח לנו שש שיערים לצייר ושני שיעורים לצבוע”.
כשדנה וחברות שלה סיימו לצייר את האפרוח הן התחילו לצבוע את הפרפר בצבע צהוב אדום ולבן.
כשהסתיים יום הלימודים, דנה וחברות שלה חזרו לבתים שלהם.
למיכל חברה של דנה פתאום האפרוח ברח מהדף מיכל רדפה אחריו כמעט כל אחר הצהריים.
בשיעור ציור מיכל אמרה למורה “המורה האפרוח עף לי מהדף” המורה אמרה לא נורא את יודעת לצייר אפרוח חדש”. מיכל היתה עצובה מאוד.
כשמיכל חזרה הביתה אמא שלה ראתה אותה עצובה ושאלה אותה “מה קרה מיכל למה את עצובה?” מיכל אמרה “אמא האפרוח ברח לי מהדף והמורה אמרה לא נורא את יודעת לצייר עוד אחד לימדתי אותך” ואמא אמרה “המורה צודקת את יודעת לצייר חדש ואם את רוצה אני אעזור לך”. מיכל כבר לא היתה עצובה.
