מעשה ביהודי בשם שמואל שהיה בעל מכולת. שמואל נהג לסגור את החנות כל יום בחצות היום כדי להקדיש זמן ללמוד תורה. שמואל אהב מאוד ללמוד תורה ולא ויתר אף פעם על כך.
יום אחד בתו היקרה של שמואל החליטה להתחתן בשעה טובה. הוא שמח מאד אבל היה מודאג מפני שלא היה לו מספיק כסף לארגן את החתונה. שמואל התלבט מה עליו לעשות, האם יאריך את זמן העבודה במכולת ויוותר על לימוד התורה או ימשיך כדרכו? שמואל החליט להתפלל לה’ שתהיה לו מספיק פרנסה לארגון החתונה. מרוב אהבתו לתורה החליט להמשיך כדרכו.
לאחר כמה ימים הגיע עשיר לחנותו ואמר: “אני מחפש אדם שלומד תורה”. שמואל אמר: “אני זוכה ללמוד תורה!” הסתכל העשיר בשמחה על שמואל ושאל: “מתי יש לך זמן ללמוד תורה?” שמואל הסביר: “אני מקפיד לסגור את החנות בחצות היום, בחצי השני אני לומד תורה.”
“טוב! רוצה לעשות איתי עסק”? שאל העשיר, שמואל התעניין ושאל:” במה מדובר?” “אתה תמשיך ללמוד כל יום מחצות היום ואני אתן את שכרך.” ענה שמואל:” אשמח מאוד, תודה רבה!” שמואל הודה לה’ על ששמע את תפילתו וכך שמואל זכה ללמוד תורה וחיתן את בתו בשמחה רבה.
