אפוקליפסת מפלצות
תמר גושן 😘
אוקיי… אז אני עומדת להיאכל על ידי מפלצת … טוב אז כדי שאני אספר מהתחלה
טובה אז אני תמר וחשבתי שזה יהיה יום רגיל אבל קרתה טעות קטנה. אני קמתי ב- 7:30
בבוקר התחלתי להתארגן והלכתי לכיוון תחנת האוטובוס , נסענו לבית הספר ופגשתי את עדי וליה .
בדרך הרגשנו רעידת אדמה מוזרה ואחרי זמן קצר היא הפסיקה חשבתי לעצמי מוזר לא הבנתי
מה קרה ?! הסתכלתי סביבי וראיתי שאף אחד לא זז חוץ ממני הרגשתי מוזר. אחרי כ- 5 דקות
כולם חזרו וזזו והרגישו מוזר . כשהיגיע הצלצול ניסיתי להגיד לחברותי שהם עצרו במקום .
אבל הם לא הקשיבו לי וחשבו שאני משוגעת . הייתי עצובה מעט . לא הבנתי מה קרה פתאום
שנגמר היום יצאתי יחד עם עדי וליה לכיוון הבית ולפתע ראינו משהו מוזר בשמיים כאילו היה שם איזה
חור מוזר כזה ולא הבנו מה זה נבהלנו ממש ברכנו לתוך מבנה בית ספר והתחבנו. אחרי כמה זמן
יצאו מהפתח כל מיני יצורים ומפלצות כולם פתאום הפכו לזומבים ורק אנחנו נשארנו. היינו כל כך לחוצות היינו צריכות לחפש אוכל ומים פחדנו שיעשו לנו משהו והחלתנו להגן על עצמנו . הכנו כליי נשק ותלבושות
מיוחדות. כעבור כמה זמן יצאנו לחפש לנו אוכל ומים. בדרך ראינו כמה מפלצות גדולות וזומבים .
אז רצנו מהר למכולת אחרי זמן קצר התחילה לרדוף אחרינו ענקית ! אז אם שכחתם תחזרו
לתחילת הסיפור . אז ” איזה כיף אני עומדת להאכיל על ידי מפלצת ” טוב בגלל שהיינו מהוגנות
ליה ואני פשוט זרקנו על המיפלצת את כליי הנשק שלנו בנתיים עדי הלכה לחפס לנו מכונית
כדי שנברח איתה . אני וליה הצלחנו להתחמק אבל אז… באו מלא זומבים והיקיפו אותנו הם
התקרבו אלינו ופתאום עדי פשוט נכנסה עם הרכב צפרה לנו ולקחה אותנו איתה נסענו מהר פחדנו
שהם יאכלו אותנו או משהו כזה הצלחנו לברוח אבל שחזרנו לבית הספר הוא היה נעול כאילו יש ביפנים
מישהו או משהו זה היה מוזר. התחלנו לחשוב שיש שם בן אדם שם שהוא לא זומבי אז בנינו
בית עץ מוגן כזה כי לא היה לנו מקום לגור בו אבל כל הזמן חשבתי מי נכנס לבית הספר שהוא היה
נעול. אז יצאתי לגלות מי . בדרך ראיתי כמו חיה כזאת לא הבנתי מה זה היתחבתי ואז הוא פשוט
רדף אחרי ,הקיף אותי , והוציא את הלשון כמו כלב ? עצרתי בפחד רב ופתאום קפץ עליי והתחיל ללקק
אותי כאילו הוא מכיר אותי מחבב אותי גיליתי שהוא בכלל לא מסוכן לקחתי אותו לבית העץ
שהגעתי עדי צעקה : צמר מאחוריך תיזהרי הסתובבתי וראיתי את החיה שהבאתי אמרתי לה שהוא
לא מסוכן שהיצורים בעולם הזה לא באמת מסוכנים , הם מפחדים מאיתנו צריך איכשהו להבין אותם
ולעזור להם . ליה אמרה : אני מסכימה . “בסדר בסדר , אני גם מסכימה ” אמרה עדי אבל צריך
לראות מי היה בבית הספר …. הכלב יכול לעזור לנו , אני גם מסכימה רגע צריך למצוא לו שם
רובר נראה לי ש- רובר זה שם טוב כןןןןןן אמרתי מושלם גם ממש חמוד . צעדנו חזרה לבית הספר
לתדהמתינו ראינו אותו פתוח , נכנסנו כל האורות נדלקו כאילו זאת מלכודת לא מצאנו כלום בקומה
הראשונה אז עלינו לקומה השניה וראינו שם מלא אוכל ובגדים כאילו יש שם מישהו גר שם
.אז אמרתי בואו נתפצל אני הלכתי ישר עדי הלכה לימין ליה הלכה לסמאל
אני הולכת והולכת ופיתאום אני רואה שם מישהי או מישהו עם קליי נשק והוא רודף אחריי
נעצרתי הו עצר גם כשאני מסתכלת אני רואה את אביטל מהכיתה שלי . כל כך שמחתי ופשוט
חיבקתי אותה חזק כל כך ואיכשהוא שחיבקתי אותה כל המפלצות נעלמו וכל הזומבים הפכו
לבני אדם הכל חזר לרגיל היינו צריכות לסדר את העיר את הבית שלנו ראו אותנו בחדשות
ובעיתונים אמרו שהצלנו את העיר מהפוקליפסה אבל אני מודה התגעגעתי לרובר אבל סוף סוף
לא היה מפלצות וזומבים בכל מקום. סוף סוף התחלנו להיפגש עם חברות , והכל חזר לשגרה
אפילו המבחנים שזה היה ממש מבאס אבל התרגלתי עשיתי בגרות התחתנתי ילדתי ועכשיו
יש לי שלושה ילדים אור, יונתן ונועה …
