הכרת הטוב

היה זה יום רגיל כמו כל הימים. קמתי מהמיטה, התארגנתי והלכתי לתלמוד תורה. הרבי החל ללמד ואני הקשבתי בקפידה ולפתע הדלת נפתחה בחריקה. לשנייה חשבתי שעיני מתעתעות בי אך כולם שתקו, כנראה שהם ראו את מה שאני ראיתי… זה לא יכול להיות חשבתי אין מצב שזה אמיתי… אתם בטח רוצים לדעת מי עמד בדלת אז… זה היה הרב ייעקב מאיר! הרב הראשי לישראל בכבודו ובעצמו!! בינתיים כולם יצאו מהשוק. “כבוד הרב” החל הרבי בהתרגשות “במה זכינו בכבוד כ”כ גדול?” הרב נכנס לחדר ואמר “ברצוני ללמד פה קצת את תלמידיך בבקשה” קולו היה רך ומרגיע ואני לא האמנתי שרבי מאיר עצמו הולך ללמד אותי ואת חבריי! הרב (מאיר) החל “אני רוצה לספר לכם סיפור מאוד יקר לליבי ונראה לי שתלמדו ממנו הרבה. לפני שנים רבות כשהייתי ילד קטן  חיינו  בעיר ירושלים. הפרנסה לא הייתה קלה, אבא  היה צריך לעבוד מאוד קשה כדי להביא פרנסה הביתה אבל הוא תמיד דאג שיהיה לנו משהו לאכול. יום אחד אבא חלה ואמי הייתה צריכה ללכת לעבוד קשה אך תמיד היינו רעבים ולא היה מה לאכול. יום אחד אבא נפטר היה זה יום עצוב מאוד. יום למחרת משהו בכיור נשבר וכל בית היה מים אמי הביאה מישהו שיתקן והוא אמר לה שזה ייקח המון זמן בערך חודש אז יום אחר יום הוא הגיע ועבד קשה. במשך הזמן הזה ראה כמה  אימא הייתה מסורה  אלינו וניסתה לתת לנו הכל כדי שיהיה לנו טוב, כעבור חודש כשסיים את עבודתו הוא  הגיע לאמי.  כולנו יצאנו לראות אותו מדבר עם אמי החזקנו אותה שלא תלחץ מהסכום שהוא יגיד לנו עכשיו  כשאמי הודתה לו על העבודה המסורה שאלה: “וכמה  אני צריכה לשלם לך?”  הוא  נכנס לשיחה ואמר לה: “אני דיברתי עם העיריה והיא תשלם על הכל”. אמי הודתה לו שוב ושוב ואמרה לו “אתה לא מבין כמה דאגה הסרת ממני, תודה רבה רבה”. עברו שנים וגדלנו אך לא שכחנו את שמו של האיש. אחי הגדול השיג עבודה והביא הרבה כסף הביתה, הוא עסק בבניינים. ובמשך השנים עקבנו אחר אותו האיש שעזר לנו. יום אחד אחי חזר הביתה ואמר “זו ההזדמנות שלנו להחזיר לו טובה” כולנו הבנו על מי הוא דיבר אז שאלנו מה כוונתו והוא השיב כי אותו איש בונה לעצמו בית אז הוא הולך להציע את עבודתו. כולנו הסכמנו והוא הלך לעבודה ותקשר עם האיש. האיש סרב כי זה היה יקר מידי. לכן אחי הזמין אותו למשרד ושם כולנו חיכינו לו כשהוא הגיע הזכרנו לו את המצווה השלו. אחי הציע את עבודתו חינם כדי לבנות לו בית הוא הסכים והודה לנו. הוא שמח כל כך. באותו יום למדנו לקח חשוב מאוד והוא “הכרת הטוב”. “אתם מבינים ילדים?”                                                                                                     כמה טוב הוא הכרת הטוב!                                                                                                       ומאותו יום בתלמוד תורה הקפדתי מאוד על הכרת הטוב.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »