פעם אחת הייתה ילדה בשם מיה שלמדה בכיתה ד.
למיה לא היה הרבה חברות בכיתה ובבית ספר בכלל.
בכיתה של מיה הייתה ילדה בשם ליה שהיא הייתה מקובלת חברתית ולה היו הרבה חברות.
ליה התחילה להציק למיה ולדאוג ששאר הכיתה יצחקו על מיה ולא יהיו חברות שלה.
מיה לא סיפרה להוריה מה עובר עליה בכיתה.
יום אחד היה למיה יום הולדת ואמא שלה ארגנה לה מסיבה.
מיה לא הזמינה אף אחד למסיבה כי חשבה שאף אחד לא יבוא למסיבה.
ביום המסיבה אמא של מיה לא הבינה למה אף אחד לא מגיע.
לאחר ששאלה את מיה היא הבינה שיש ילדה שעושה עליה חרם ואין לה חברים בכיתה.
אמא של מיה החליטה להעביר אותה בית ספר.
בבית ספר החדש פתאום מיה נהייתה ממש מקובלת חברתית ולה היו הרבה חברות וגם כולם רצו להיות סביבה.
בכיתה החדשה הייתה ילדה בשם שלי שלה לא היו חברות והיא עברה חרם לפני שמיה הגיעה לכיתה.
מיה לא הייתה מוכנה שילדה אחרת תעבור את מה שהיא עברה ולכן קירבה את שלי אליה מאוד למרות שכולם אמרו לה שלא כדאי לה.
מיה הבינה שגם שלי עברה חרם ביום הולדתה והחליטה שהיא עושה מסיבת הפתעה לשלי.
ביום המסיבה כולם הגיעו וזה היה היום המאושר בחיה של שלי.
מיה הרגישה פשוט נהדר שהיא עשתה מעשה כזה למישהו אחר.
ההורים של מיה היו גאים בה מאוד.
לאחר שמיה גדלה היא הפכה להיות יועצת בבית ספר ותמיד הייתה עוזרת לילדים החלשים בבית ספר. מיה גם לימדה את כיתה ד והיא דיברה איתם ואמרה להם שחרם זה לא משחק ושאין דבר כזה מקובל ולא מקובל מיה ראתה שמאז שהיא דיברה עם הכיתה ואמרה להם שחרם זה לא משחק כול הילדים החליטו שכולם מקובלים. הם שאלו את המורה אם אפשר לעשות הצגה והמורה הסכימה הילדים דאגו שלכול אחד יהיה תתפקד שהוא רוצה ההצגה יצאה מושלמת המנהלת של בית הספר אמרה לכיתה שפעם בחודש הם צריכים לארגן הצגה .הם שמחו כול כך.
