ההרפתקה שלנו

ההרפתקה שלנו/נור אבינתן

יום שלישי .

הפסקת 10:10.

ראיתי משהו מבצבץ מהשיח.

הושטתי יד לקחת אותו, זאת הייתה מפה.

לא הבנתי מה כתוב. שמתי אותה בתיק ושיתפתי כמה ילדים מהכיתה בסוד שלי. אלו היו גדי כהן, מאיר דדון, עופר לוי ויוחאי מועלם.

בשיעור חשבון, כל השיעור חשבתי על המפה ומה כתוב בה .

גם החברים אפילו לא הספיקו עמוד אחד.

נגמר השיעור , הלכנו לספורט .

שיחקנו גלקסיות(החברים היו איתי!). בגלל הכיף לא חשבתי על המפה כל כך. ניצחנו ורק בסוף השיעור  נזכרנו. כל ההפסקה התעסקנו במפה.

הלכנו לשיעור אחרון עם הרב איתן וסוף סוף נגמר והלכתי הביתה.

שאלתי את אמא אם אפשר להזמין את החברים שלי (גדי, מאיר, עופר ויוחאי) אליי מחר אחרי בית הספר והיא הסכימה.

למחרת, בסיום בית הספר הלכנו לבית שלי. רצנו לבית העץ עם המפה.

שמענו את אח שלי הקטן, מתקרב אז עברנו למחנה שלי שנמצא בגן ציבורי סמוך לבית .

לקחתי איתי זכוכית מגדלת וגדי אמר שהוא הביא את המיקרוסקופ שלו אז לא צריך. בכל מקרה לקחתי את זכוכית המגדלת. הגענו למחנה הסתכלנו קודם בזכוכית מגדלת וראינו שכתוב שם דברים שלא הצלחנו לקרוא והייתה שם גם מפה. עם המיקרוסקופ הצלחנו לראות מה כתוב .

זה מה שהיה כתוב: ” ממשפחת רוטשילד, במפה מסומן מסלול מדוייק לאוצר שהחבאנו. בתוכו יש בערך מיליארד לירות שטרלינג (שש וחצי מיליארד שקלים!) אז צאו לחיפוש אחר המטמון”

בדקנו מאיפה מתחיל המסלול והוא התחיל מגן הברון רוטשילד שבראש פינה (אני גר שם). עולים במדרגות ומגיעים לבית כנסת העתיק. ועכשיו, הדבר המצחיק: המסלול המסומן במפה הוביל אותנו לחצר של הבית שלי!  גילינו שפעם הבית שלי היה בית מפואר ושהייתה שריפה ואז ממה שנשאר בנו את הבית שיש עכשיו. מצאנו את המקום שבו מוטמנת התיבה!

לקחנו שני מקלות ועשינו צורה של איקס. ואז נהיה מאוחר, שאלתי את ההורים שלי אם החברים יכולים להישאר לישון ? ההורים הסכימו שיישנו אצלי . בבוקר גילינו שהתיבה נגנבה. לא ערבנו ישר את המשטרה. עשינו את עצמינו הולכים אחרי איש שנראה חשוד. הוא הלך עם תיבה גדולה בידיים ואמר שהוא עובר דירה. גילינו שהוא הולך לבית רוחות שזה בית שאף אחד לא נכנס אף פעם  וכבר הבנו שהוא הגנב. הוא לא ראה אותנו כל הדרך. הסתכלנו מהחלון וראינו שביחד עם שותף הוא חפר בור במקום מוסתר מאוד והחביא את התיבה. ואז הם הלכו לבית שננטש מזמן וישנו שם. הבנו שזאת הזדמנות וישר לקחנו את התיבה והחבאנו אותה במחנה במקום שהוא הכי מוסתר מכל מקום בעולם .

איך ידעתי את זה? אני והחברים שלי הסתובבנו בכל העולם וראינו שאין מקום יותר מוצלח. היו לנו אזיקי צעצוע מברזל שעבדו כמו אמיתיים והלכנו לתפוס את הגנב. הוא והשותף שלו בכלל ישנו אז אזקנו להם את הידיים ואת הרגליים וקראנו למשטרה שיאספו את הגנבים. הם לקחו אותם לכלא והגנבים אמרו שהם גנבו המון דברים.                    

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »