החיים מזווית אחרת

 

 

היי מה קורה? איך אתם? בסדר? מעולה, בואו נתחיל…

אז אני יציג את עצמי ונתחיל. שלום, לי קוראים נטע פולוב .

אני בת 12 והייתה לי בת מצווה לפני חודשיים. היא הייתה בת מצווה מ-ד-ה-י-מ-ה!! היה די-ג’יי מטורף ואוכל טעים ברמות!

 רגע, אני מתקדמת יותר מידי בסיפור , אז בקיצור היה לי בת מצווה לפני חודשיים כמו שאמרתי לכם.

 יש לי אח שגדול ממני בחצי שנה ,וקוראים לא אופק, רוב הזמן הוא מעצבן אבל לפעמיים הוא כייפי, אנחנו לומדים בבית הספר ״יונים״ ואנחנו באותה כיתה , כיתה ו1 ולמחנכת שלנו קוראים יעל , היא ממש נחמדה.

 אנחנו גרים במושב ניר גלים, אולי שמעתם? אנחנו גרים בבית אם 2 קומות אם בריכה גדולה בחוץ וחצר אם דשא סינטטי .

יש לי שני אחים תאומים קטנים, יהודה ובנימין הם תאומים זהים, אי אפשר להבדיל ביניהם.

לאמא שלי קוראים רחל והיא עובדת בהיי טק, היא עוזרת לפתח את האיפון 16 פרו מקס.

 מגניב, לא? ולאבא שלי, קוראים לו דוד, עובד כמתכנן גני משחקים ציבורים במושב שלנו ובמושבים מסביב לה.

 בקיצור, משפחה וחיים מטורפים. אבל הוכל השתנה ב9  לאוקטובר , ההורים שלי נפרדו אחרי חמישה חודשים של ריבים אין סופים, ואבא שלי עבר לתל אביב אם האחים שלי יהודה ובנימין וקיבל עבודה חדשה במשרד ,והפסיק ליצור קשר איתנו.

התגעגעתי אליו ממש, אבל היו לי עוד דברים לעשות חוץ מלבכות כל יום אחרי בית ספר ולאכול גלידת כרמל.

היה לי מבחן במדעים עוד יומיים ובוחן באנגלית עוד שבוע, והייתי צריכה להתכונן. למזלי יש לי את החברה הכי טובה !

 ליבי אילני, ילדה חייכנית ,אם שיער בלונדיני ארוך ברמות מפוזר וכמעט מגיעה לה לברכיים! יש לה עיינים כחולות בהירות (תכלת) והיא החברה הכי טוב בחיים!

אז בקיצור  זה היה רק הקדמה לסיפור אז להמשיך לקראו ,אם אתם רוצים תלכו להביא איזה משהו קטן לאכול ,אבל תמשיכו לקראו! יש עוד המון דברים שאמורים לקרות, אז יאללה:…

 

הכול התחיל לפני חודש, שכבר פחות התגעגעתי לאבא ,לא ראיתי אותו כבר חודשיים והתחלתי להיכנס לשגרה הרגילה שלי. אחרי יום ארוך של בית ספר חזרתי הבייתה הורדתי נעליים, שטפתי ידים ועליתי לחדר. נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת מאחורי.  להפתעתי, אבא שלי עמד שם״ אבא״! צעקתי ורצתי אליו, הוא חיבק אותי חזק וחיבקתי בחזרה.״ מה אתה עושה פה? איך? למה? מתי?״ ״
ואוו, חכי שנייה, ואני עוד שנייה יענה לך, אבל אני לא בטוח שאני יוכל לענות על הכול. דבר ראשון, איך את? איך בית ספר? מה אם אופק?״ ״בסדר, אבל מה אתה עושה פה? למה עזבת? איפה יהודה ובנימין, התגעגעתי אליך״. ״סיפור ארוך״ הוא אמר. ״אז שבי שנייה ,אני יענה לך על הכל:, יהודה ובנימין בבית אם רינת. אבל באתי לדבר איתך . יש לי משהו חשוב להגיד לך. אז אחרי שאני ואמא נפרדנו ועברתי לתל אביב פגשתי את רינת, היא אישה ממש נחמדה . היא באה לגור איתי ואם בנימין ויהודה ואני בטוח שתשמחי לפגוש אותה ממש.״ רגע מה? סטופ כדור הארץ! אבא עכשיו גר אם מישהי?!  ולמה הוא בא לדבר איתנו דווקא עכשיו ,עברו חודשיים בלי קשר ,אז פתאום הוא חוזר לנו לתוך החיים?! למה לא פשוט לשלוח הודעה? ,(כמובן שכל זה רק מחשבות בראש, כן?, אם הייתי אומרת לו את זה לא יודעת מה הוא היה עושה לי) המשפט היחיד שהצלחתי להוציא מהפה היה:״אמא יודעת?״ ,״כן״. הוא אמר.

 

באותו יום אבא נשאר אצלינו כמה שעות ובארוחת ערב הוא אמר שהוא צריך ללכת ויתקשר שהוא יהיה פנוי. יום למחרת הגעתי לבית ספר וראיתי שליבי מתנהגת ממש מוזר. כל עשר דקות היא ביקשה מהמורה לצאת לשירותים, ובשיעור מדעים היא קיבלה אישור לא להיות בשיעור כי השתמשנו בחומרים נוזליים! כאילו מה?! בהפסקה הלכתי אליה לברר עניינים .

״ליבי״ קראתי לעברה. היא הסתכלה עלי מבט מוזר ,ונעלמה לתוך בית הספר. התחלתי לרוץ אחריה אבל בטעות דרכתי על השרוך שלי ונפלתי על הרצפה, קודם הראש ואז שאר הגוף שלי. הדרון האחרון שזכרתי היה הצבע אדום ומלא ילדים מסביבי…

 

הדבר הבאה שקרה ישאיר אותכם דבוקים לספר…״נטע!״, אוי, סורי יומני, חייבת לטוס,ארוחת ערב מחכה לי..

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »