שמי דוד ואני גר בירושלים ברובע היהודי. אני לומד בכיתה א’ , יש לי אחות גדולה ואח אחד קטן מתחתי . בל”ג בעומר ירד גשם וחשבנו שלא נוכל לעשות מדורות אחרי שבמשך הרבה חודשים אספנו קרשים והתכוננו לעשות מדורות . התחיל לרדת גשם חזק, דוד וכל החברים לא ידעו מה לעשות. כבר התחלנו לחשוב לחזור הביתה כשאני אמרתי בואו נמשיך לנסות.
לפתע ראינו דמות מתקרבת מרחוק. הדמות הייתה עם ספר קודש ביד ופנים מאירות. נעמדנו כולנו בדממה. חברים שאלו זה את זה מי זה הבן אדם הזה? כשאני אמרתי חברים זה הרב מרדכי אליהו!
הרב מרדכי אליהו התקרב לילדים ושאל אותם: “ילדים למה אתם לא מדליקים מדורה”?
אמרנו לרב מרדכי אליהו: “ירד גשם ולא יכולנו להדליק מדורה ועכשיו כשאנחנו יכולים, אין כאן מבוגר אחראי שיעזור לנו להדליק ולכבות את המדורה”. הרב מרדכי אליהו שאל אותנו: “ילדים, אתם רוצים שאני אעזור לכם להדליק את המדורה ואחר כך נשב ללמוד על ל”ג בעומר”? החברים ענו לרב מרדכי אליהו: “תודה רבה, נשמח ללמוד איתך”. הרב מרדכי אליהו לקח גפרור ועזר לילדים להדליק את המדורה ואחר כך פתח את ספר הלימוד ואמר לילדים: “אנחנו היום נלמד על “ואהבת לרעך כמוך” “. הילדים שאלו איך זה קשור לל”ג בעומר שמדליקים את המדורה?
הרב מרדכי אליהו ענה בסבלנות לילדים: “ואהבת לרעך כמוך” -קשור לל”ג בעומר כי בל”ג בעומר הפסיקה המגיפה שתקפה את תלמידי רבי עקיבא שלא אהבו אחד את השני ולא נהגו בכבוד אחד לשני “.
החברים רצו מאוד להמשיך ללמוד עם הרב מרדכי אליהו, הם למדו עד 12:59 בלילה עד שלפתע ההורים באו לאסוף אותם לביתם. ואז כשהם באו לקחת אותם הם ראו את הרב מרדכי אליהו יושב ולומד איתם. ההורים התפלאו לראות שהילדים יושבים ולומדים עם הרב מרדכי אליהו במקום לזלול מרשמלו ואמרו לילדים: “תשבו ותלמדו כמה שיותר מהרב הגדול עד שכבוד הרב יצטרך ללכת לביתו”. הרב מרדכי אליהו אמר להורים: “הילדים שלכם מאד רוצים ללמוד איתי אשמח ללמוד איתם עד תפילת שחרית ב 7 בבוקר”.
ב7 בבוקר הילדים חזרו לבתיהם עייפים אבל מאושרים. כשהגיעו לבתים לא הלכו לישון אלא סיפרו להוריהם את כל הסיפורים וההלכות שלמדו עם הרב מרדכי אליהו, ההורים התרגשו ואמרו לילדים: “זכיתם ללמוד עם רב מיוחד מאוד, צדיק ונדיר מאוד”.
היום אני, דוד- כבר בכיתה ה’ אך לעולם אני לא אשכח את אותו לג בעומר כשהרב מרדכי אליהו למד איתנו.