בס”ד 22123
הילדים האמיצים
1939-1941 זה היה בתקופת השואה בתוך פולין בעיר וורשה’ הגרמנים שלטו עליה/
היו שני אחים בן ובת ושמם פאל ו רנייה הם היו אחים שאהבו אחד את השני ותמיד היו ביחד עד שהתחילה השואה .
המשפחה שלהם הייתה צריכה אוכל ולכן פאל היה צריך ללכת להביא אוכל הוא עשה את זה בלילה כדי שלא יראו אותו הכי טוב .
פאל היה קטן ויכל לעבור דרך הגדר הקטנה מחוץ לגטו ובחזרה.
אחרי זמן רב הוא חזר הביתה עם שני כיכרות לחם.
אבא שלו היה סקרן ומלא חרדה אם הוא יחזור בשלום וכמה אוכל הוא יביא.
אחרי שמשפחתו אכלה הוא ואחותו רנייה שיחקו בחדר שלהם .
פתאום הם שמעו נקישות חזקות בדלת ,נקישות רבות הם שמעו.
אבא הלך להציץ מי זה וראה חייל נאצי חמוש שדרש בכעס שיפתחו את הדלת.
האבא פתח ואמר” אני מקווה שאף אחד מכם לא הולך להביא אוכל.”
אמר במבטא גרמני .
כשהגרמני הלך וטרק אחריו את הדלת כל המשפחה שמעה את זה והילד אמר בקול רם אני אלך להביא אוכל לא משנה מה .
עבר זמן רב ולא היה אוכל בבית ולכן שוב הלך להביא אוכל מאותו מקום שהביא עד שראה באופק גרמני עם פנס .
הוא ראה את הילד ומסתבר שזה אותו הגרמני שאמר למשפחה שאסור להביא אוכל יותר.
היה בשניות ספורות מרדף בין נאצי לילד …
הילד רץ מהר להביא את הלחם מכיוון שהילד היה זריז הוא התחבא מאחורי העץ .
לצערו של הילד הגרמני מצא אותו וטיפס אותו ולקח אותו למפקד הגרמנים בגלל שהגרמנים חשבו שהמשפחה הזאת גרמנית אז הם לא פגעו בו כל כך .
המשפחה של פאל שמעה שנאצי תפס אותו הם פרצו בבכי רב .
ולבסוף תפסו את האמא ואת האבא ואת רנייה. את ההורים הם הרגו אבל את ריינה הם שלחו לרכבת עם כל הילדים וריינה ופאל מצאו אחד את השני אבל היה להם קשה לזהות זה את זו.
הם באמת הם שאלו אחד את השני איך הן מרגישים ומה עם אמא ובאבא.
שניהם בכו שההורים שלהם מתו והילדים שרדו עד שהסתימה השואה וכיום שניהם האחים שעברו שואה בגיל קטן והם כבר מבוגרים היום.
