בס”ד
חברה חדשה באה לכיתה
שלום אני אילה ואני לומדת בבית ספר מעלות חיים, בכיתה ד1.
היום המורה אמרה לנו שמחר תבוא לכיתה ילדה חדשה. קוראים לה שירה.
כולם התרגשו מאוד, חוץ מדינה שהיא סוג של מלכת הכיתה.
היא אמרה “עדיף שלא יהיו בנות חדשות בכיתה”.
אבל אתם יודעים למה היא אמרה את זה, כי היא רצתה את כל תשומת הלב לעצמה.
כולם היו בשקט ופתאום המורה התחילה לדבר: ” איך את מדברת היא ילדה מעוטף עזה!”
שכחתי לספר לכם שהשנה שלנו לא התחילה טוב. החמאס תקף במלחמה וכל הישובים בעוטף עזה פונו למרכז הארץ. ושירה שהיא הילדה החדשה פונה מביתה בשדרות.
והמורה אמרה שצריך לעזור לה כי מאוד קשה לה כי לא קל לעבור למקום חדש, עם אנשים שאתה לא מכיר. ואז דינה שתקה.
בהפסקה היא קראה לבנות הכיתה ואמרה להן: “מי שתדבר או תשחק עם הילדה החדשה אני אגיד לכל הכיתה שאסור לדבר ולשחק איתה”
הייתי המומה איך דינה מעזה, החלטתי לעשות ההפך מימה שדינה אמרה לעשות.
למחרת בבוקר הגעתי לכיתה ודינה לא הייתה ושירה כבר הגיעה.
התחלתי לדבר איתה ולשחק איתה. כשדינה הגיעה היא ראתה שאני מדברת עם שירה.
היא אמרה לכולם גם לא לדבר ולשחק איתי. ידעתי שזה מה שיקרה אבל לא היה לי אכפת לא רציתי להעליב ולפגוע בשירה.
למחרת כולם התקרבו לשירה ושאלו שאלות כמו למשל : אם כיף לה בכיתה או לא.
כשדינה הגיעה היא הייתה המומה והבינה שמה שהיא עשתה לא היה בסדר.
היא ביקשה סליחה ממני ומשירה.
וכעבור כמה ימים שירה הרגישה ממש חלק מהכיתה. ומאותו יום אנחנו כיתה אחת שלמה.