הילדה האבודה
היי שמי רייצ’ל, אני עולה חדשה מצרפת.
אני רוצה לספר לכם על סיפור שקרה לי כשהייתי בת שבע. ההורים שלי ואני נסענו
לחופשה בישראל. אז עוד לא ידעתי עברית ובגלל שזו היתה החופשה הראשונה שלי
בישראל לא ממש התאמצתי בה, כך קרה שביום השלישי לחופשה ביקשתי מאבא
ואימא שלי לצאת לפיקניק בקרחת היער. בהתחלה הם לא הסכימו אך לאחר שכנוע
קצר הם הסכימו. יצאנו ליער ואחרי הארוחה הלכתי לטייל בין העצים כדי להשוות בין
היערות בצרפת לבין היער בישראל. אבא ואימא השגיחו עלי מרחוק . לאחר
כשעתיים אמא התעסקה בטלפון ולא שמה לב שהתרחקתי, אבא נרדם ואני בלי לשים
לב התרחקתי יותר מידי עד לקצה היער. פחדתי. הייתי לבד. לא ידעתי את הדרך
חזרה ואז נזכרתי שקראתי באחד הספרים איך מקימים מחנה. החלטתי להקים מחנה
עד שיבואו לחלץ אותי. אספתי כמה עלים וענפים גדולים והקמתי אוהל. למחרת בבוקר
הרגשתי רעבה ,פתאום ראיתי עץ אגוזים קטפתי ממנו כמה אגוזים היה לי מזל שזו
עונה שבה יצאו הפירות בעצים כך שהאגוזים היו בשלים. ליד האוהל ראיתי כמה
אבנים חזקות ואיתן שברתי את האגוזים. לפתע שמעתי אנשים, לא הייתי בטוחה מי
הם אז הסתכלתי מעבר לשיחים וראיתי חבורת ציידים, חשבתי שאם אצעק אולי
יבחינו בי אבל הם לא בחינו בי אלא רק שמעו רעש קטן . אחד מהם בא לכיווני לראות מה הרעש.
ידעתי שזו ההזדמנות שלי. קראתי באנגלית “הצילו” . צייד אחד הסתכל סביב עד שהבחין בי.
הוא שאל מה אני עושה פה לבדי סימנתי לו שאני לא מבינה אותו . הוא דיבר
באנגלית ושאל אותי מה אני עושה פה לבדי. סיפרתי לו את סיפורי והוא שאל
אם אני רוצה שהוא יחזיר אותי לבית המלון שלי. אמרתי לו שכן. דהרנו על סוסים עם שאר
החבורה עד לבית המלון והם ליוו אותי לחדרי עד שפגשתי את הוריי. הוריי כל כך שמחו
לראותי ומאז אני נזהרת לא להתרחק מהוריי במקומות זרים.
