סיפור הגאולה
פעם אחת היתה ילדה שקראו לה חני, והיא הלכה לבית הספר.
פתאום, היא שמעה צלצול להפסקה.
באמצע ההפסקה היא שמעה תקיעת שופר. והיא לא הבינה מה זה?
חני שאלה ילדות מהכיתה: אתן יודעות מה זה הרעש הזה?
הילדות ענו לה שהן לא יודעות והן הולכות לשאול את המורה.
כל הילדות הלכו יחד למורה.
המורה אמרה להם שזה התקיעת שופר של הגאולה.
ואז כל הילדות עלו על הענן יחד עם המורה.
הרבה ילדות ומורות עלו על עננים נוספים.
לאחר טיסה של כמה דקות העננים הגיעו לירושלים עיר הקודש.
ואז חני אמרה “איזה יופי אני רואה את בית המקדש!”
וכל הילדות אמרו “באמת בית מקדש יפה!”
כולן ירדו מהענן ושם הן פגשו הרבה הרבה חברות.
פתאום חני ראתה מרחוק את אמא ואבא שלה וכל המשפחה
חני רצה אליהם ואמרה שהיא טסה בענן של הכיתה
והם סיפרו לה שהם טסו בענן יחד עם סבא וסבתא
ואז מענדלה הקטן אמר “הנה כל האנשים רוקדים בבית המקדש”!
ואמא אמרה “ילדים תראו הנה בית המקדש”
ואבא שאל את מענדלה: “אתה רוצה לבוא לרקוד איתי”?
“כן אני רוצה” ענה מענדלה
ומוישי אמר “גם אני רוצה לבוא לרקוד איתכם “
כל הבנים הלכו עם אבא לרקוד
אמא סיפרה למלכי וחני שעוד מעט תתקיים “סעודת שור הבר והלוויתן”
ופתאום הילדות אמרו “אמא תראי יש ממתקים על העצים”
ומלכי הוסיפה “וגם בגדים”
ואמא אמרה “נכון שיש ממתקים אבל העיקר זה להתעסק בתורה”
וחני ענתה “נכון למדו על זה בבית הספר”
לאחר חוויות רבות בבית המקדש חזרה כל המשפחה הביתה על הענן המשפחתי שלהם.
