היה היה בארץ רחוקה ממלכה שקראו לה רביולה. בממלכה זו שלט מלך ושמו רוברט.
רוברט היה בגיל 105 שנים ולא היו לו ילדים. הוא היה מאוד עצוב כי לא היה לו יורש.
רוברט היה צריך למצוא יורש במקומו וחשב כיצד ימצא את היורש הראוי. חשב וחשב, עד
שעלה בראשו רעיון. רוברט הסיר את בגדי המלוכה, ולבש בגדים פשוטים, קרועים
ומלוכלכים ויצא אל השוק.
בשוק פגש רוברט ילד שאכל כריך. רוברט פנה לילד ואמר “מה שלומך ילד נחמד, איך
קוראים והאם תוכל לחלוק איתי את הכריך שלך?” . ענה הילד, שמי עוגי ואני לא רוצה לתת
לך מהכריך שלי.
המלך רוברט לא התייאש, והמשיך בדרכו. לפתע פגש ילדה שקראו לה פיצרית והיא אוכלת
פיצה חמה עם זיתים. פנה אליה רוברט וביקש חתיכה מהפיצה. פיצרית סירבה ורוברט
נאלץ להמשיך במסע אחר היורש/ת הבא/ה של ממלכת רביולי. רוברט ראה ילד שקראו לו
חמוצי כי אהב לאכול חמוצים. ביקש ממנו רוברט לשתות ולאכול, וחמוצי הסכים. אז ביקש
רוברט מקום לישון אך חמוצי התבייש ולא הסכים. רוברט נעלב אך לא וויתר והמשיך בחיפוש
אחר היורש/ת הבא/ה.
לפתע ראה רוברט ילדה שנותנת לחתול קטן וחמוד חלב לשתות. חשב רוברט, “אולי זו
היורשת הבאה”. רוברט פנה
אליה, שאל לשמה, וביקש ממנה לשתות ולאכול. הילדה ענתה, “שמי ליסה, ובשמחה אתן לך
לשתות ולאכול”. אחרי שרוברט אכל ושבע, שאל את הילדה, “אני יכול לבוא לביתך כי אין לי
איפה לישון”. היה זה ערב שישי, וליסה הסכימה בשמחה “אתה מוזמן לבוא אל ביתי לכל
השבת”.
שמח המלך רוברט שהיה לבוש כעני חסר כל. הגיעו שניהם לביתה של ליסה, שמה קיבלו
אותו בשמחה כל בני המשפחה, עשו קידוש, אכלו סעודה טעימה ושרו שירי שבת.
ואז להפתעת כולם, גילה רוברט כי הוא המלך הגדול והחכם של ממלכת רביולי ושליסה
ראויה להיות היורשת הבאה שלו כי היא היחידה שנתנה לו את כל מה שביקש ועשתה זאת
ברצון ובשמחה.
במוצאי שבת המלך הזמין כרכרה עם סוסים שלקחו את ליסה ומשפחה לארמון. בארמון
המפואר, התקלחו כולם ולבשו בגדי מלכות יקרים עם יהלומים וזהב.
ואז לפני כל העם המלך הכריז כי מצא את היורשת הבא בגלל שהיא נדיבה, רחמנית, הוגנת,
חכמה ותדע לעשות צדק עם כולם.
המלך רוברט הניח את כתר המלכות על ראשה של ליסה וגם נתן לה את שרביט המלוכה.
ומאז ועד עצם היום הזה ליסה היא מלכת ממלכת רביולי.
