סבא לולק נולד בפולין בעיירה קטנה שלא היה בה חשמל.
בגלל שסבא לולק היה חכם מאוד, שלחו אותו ללמוד בבית ספר למסחר בעיר לודג’, ובגלל זה הוא עזב את ההורים שלו והלך ללמוד רחוק מהבית.
כשסבא לולק למד בעיר לודג’, הוא גר אצל דודים שלו.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה (השואה) סבא לולק ניסה לחזור להורים שלו בעיירה. סבא לולק שילם כסף לנהג מיוחד שהבטיח להסיע אותו לעיירה להורים שלו. אבל הנהג לקח את הכסף וברח וסבא לולק נשאר בלי כסף. מאז סבא לולק לא ראה יותר את ההורים שלו.
הדודים של סבא לולק מצאו לו עבודה במפעל נגרות בזמן המלחמה. במפעל נתנו לסבא לולק לעשות עבודות של אנשים צעירים, וגם הרשו לו לישון ליד התנור החם בלילות החורף הקרים. במהלך רוב המלחמה סבא לולק היה “עובד כפיה” והיה מוכרח לעשות עבודות קשות ביותר כמעט בלי מנוחה.
לקראת סוף המלחמה פירקו את המפעל שבו עבד סבא לולק, ולקחו את סבא ל”צעדת המוות” שהיתה צעדה ארוכה וקשה מאוד. בחכמה רבה סבא לולק הצליח לברוח מהצעדה, והגיע לחווה של חקלאי ביער. החקלאי נתן לסבא לולק מעיל כדי שלא יהיה לו קר ושם הוא התחבא מעט.
בסוף המלחמה סבא לולק הגיע באוניה מיוחדת לנמל חיפה בישראל, אבל באותה תקופה הבריטים שלטו בארץ ישראל והם לא הסכימו לאנשים לרדת מהאונייה ולעלות לארץ, והכריחו את האונייה להפליג לקפריסין. לכן סבא לולק עבר ל”מחנה פליטים” בקפריסין.
אחרי קום המדינה הצליח סבא לולק להגיע שוב לארץ ישראל. בארץ ישראל סבא לולק גר בעיר תל-אביב אצל קרובי משפחה שלו בחדר הכביסה בעליית הגג. הם מצאו לו עבודה כנער שליח במעדניה בעיר, וככה סבא הצליח להרוויח כסף ולא היה רעב.
סבא לולק הכיר את סבתא בתחנת אוטובוס ברחוב כאשר חיכה לאוטובוס, הם התאהבו ואחרי כמה חודשים הם התחתנו. כשסבתא היתה בהריון הם עברו לגור בשכונת “תל-גיבורים”. לשכנים שגרו לידם בשכונה קראו טוביה ורחל. באותה תקופה הם לא ידעו שעשרות שנים אחר כך הנכדים שלהם יתחתנו – אלה ההורים שלי. 😊
כשסבא לולק (סבא שוקולד) היה בן 70 (בערך) הוא הישתתף בקבוצת תיאטרון ביחד עם עוד ניצול שואה וכמה נערים ממגמת תיאטרון. סבא לולק שיתף את הנערים בסיפור שלו בשואה וביחד הם כתבו תסריט להצגה. הם היתאמנו ביחד על ההצגה ואחרי כמה חודשים הופיעו ביחד על הבמה מול קהל גדול.
כשסבא היה בן 80 (בערך) הוא היתנדב וביקר כל שבוע אנשים כמוהו ששרדו את השואה. סבא לולק ישב איתם והקשיב לסיפורים שלהם ועזר להם לא להיות בודדים.
סבא לולק ניהל בארץ ישראל חנות ספורט. המנהלים של סבא לולק מאוד העריכו אותו.
מאז שסבא הגיע לישראל הוא כמעט ולא עזב את הארץ (חוץ מטיול אחד עם סבתא).
סבא התעניין מאוד בהיסטוריה ואהב מאוד לקרוא. סבא לולק אהב מאוד לשמוע מוזיקה קלסית.
סבא לולק ניפטר בגיל-100☹
סיום אישי:
סבא לולק מאוד היתרגש כשאני נולדתי. בכל פעם כשבאתי לבקר אותו בבית שלו ברמת גן הוא שמח מאוד והביא לי שוקולד בזמן ששיחק איתי. סבא לולק הביא שוקולד לכל הנינים שלו כשבאו לבקר אותו: אני, מאור, מעיין, כרם, אלון וטל. 😊 לכן אני קוראת לסבא לולק – “סבא שוקולד”.
אני מתגעגעת לסבא שוקולד וכול פעם כשאני אוכלת קוביות שוקולד אני נזכרת בו 😊
