להפוך את הלימון ללימונדה

ביום חמישי בערב אבא קרא לי ולאחיי לבוא לסלון. התיישבנו על הספה וגם אמא הצטרפה אלינו. “ילדים שלי אנחנו רוצים לספר לכם משהו ,אני ואבא מתגרשים”. “מה???” צעקתי. לא הבנתי ,הייתי בטוחה שלא שמעתי טוב. מתגרשים? דמעות החלו לזלוג מעיניי ,מסרבת להאמין “לפצצה” שהטיחו  הוריי בפנינו.  הסתכלתי על אחותי הגדולה שלא חדלה לבכות וסירבה להאמין. “אתם צוחקים נכון”? שאלה אליה. “ממש לא” ענתה אמא .”אנחנו באמת מתגרשים ,כי אני ואבא כבר לא מסתדרים, אבל אנו נמשיך להיות חברים טובים והורים שלכם”. כשאנחנו עדיין מעכלים את הדברים ששמענו, אבא ניסה לשפר את האווירה הקשה ששררה בבתינו. הוא הזמין לכולנו המבורגר וצ’יפס, אכלנו יחד והלכנו לישון. לא נרדמתי כל הלילה, הייתי עצובה מאוד ובכיתי. לא השלמתי עם הבשורה הקשה. “מה יגידו החברים שלי? מה זה אומר גירושים? מחשבות רבות מתרוצצות במוחי ולא נותנות לי מנוח”. בבוקר שיתפתי את אבא שקשה לי לחשוב שהוא ואמא נפרדים. הוא עודד אותי ואמר שממני הם לא נפרדים ושאני אהייה גם אצלו וגם אצל אמא. החלטתי שאין לי ברירה אלא להשלים עם המצב. בשבוע שאני עם אבא אני פשוט מתפנקת ומקבלת כל מה שאני רוצה ובשבוע שאני אצל אמא אני מתפנקת ומקבלת מה שאני רוצה. כך הצלחתי להפוך את הלימון ללימונדה .