סיפור מאת שחר תאומים, כיתה ה1
מורה: עירית רוזן
שם: איך התחילה הקורונה?
היו היה לו וירוס שחי בממלכת היצורים הבלתי נראים בעין, שמו היה רון שזה קיצור של קורונה-קורון. בממלכה חיו להם בשלווה ושקט זה לצד זה וירוסים וחיידקים ומידי פעם הם קפצו לביקור בארץ בני האדם. הוירוסים הצעירים למדו בבית ספר מיוחד ששמו היה “האקדמיה לנגיפים” והיו בו שיעורים מגוונים מטובי המורים בתחום. הם למדו שם שיעורים כמו מדעי הוירוס, תורת ההדבקה והיסטוריה של מגפות עולמיות.
הסיפור שלנו התחיל ביום שמש משעמם בממלכה, אז התפתח ויכוח בין הוירוסים הצעירים, היו אלה רון הצעיר וחבריו הבוגרים שפעת, אדמת וצהבת.
שפעת התחיל את השיחה ואמר לחבריו: “תראו אותי, אני הייתי וירוס כל כך קטלני! שנים ניסו למצוא לי תרופה או חיסון!!”
האדמת אמרה: “תראו אותי, את הפריחה שאני עשיתי לכל כך הרבה ילדים לא ישכחו כל כך מהר!!”
הצהבת הביישנית ניסתה להפסיק את הצעקות בין החברים ואמרה- “די חברים, בואו לא נריב על זה!”
רון הצעיר והגאוותן הוסיף: “תראו אותי, איזה עתיד גדול עוד מחכה לי, אני בטוח בזה!!”
הצעקות נשמעו למרחקים והצהבת הביישנית ניסתה להפריד את החברים המתווכחים, ללא הצלחה.
ואז, בלי שום אזהרה, הצעקות פסקו.
לפתע, החלה רוח פרצים והופיעו שלפוחיות על הקיר. למעשה אלה לא היו שלפוחיות רגילות אלא בעצם אבעבועות. ומי נכנסה? כמובן, אבעבועות רוח!!
אבעבועות רוח נכנסה ואמרה: “אני באמצע שנת צהריים, אז אם לא אכפת לכם, תפסיקו מיד את הצעקות”. “אני הכי חזקה ורמה מעל כולכם, זה ברור!”
“כן”, אמרו צהבת, אדמת ושפעת במקהלה.
“ומה איתך רון? מי אתה חושב הכי חזקה?”
“את כמובן”, ענה רון באי רצון ואבעבועות רוח הלכה לה.
רון הוירוס הצעיר והגאוותן ישב וחשב מחשבות על איך להפוך לוירוס הנועז, המסוכן והקטלני ביותר. הוא רצה להיות מפורסם לפחות כמו השפעת.
רון תכנן להיעזר בידידו העטלף, הוא זכר שפעם קרא ספר על כך שעטלפים טובים בהעברת מחלות.
הלך רון לביתו של העטלף, זו הייתה מאורה אפלולית וחשוכה שלא רבים העיזו לבקר שם סתם כך. ישבו רון והעטלף, נשנשו פופקורן, ראו סרט אימה קצר ולבסוף יצאו למעוף. רון אהב לרכב על גבו של העטלף ומשם לראות את נוף בתי הכפר. אלא שבאותו היום משהו השתבש באופן לא צפוי.
סיני רעב החליט להשביע את תאבונו בעטלף עסיסי ולמרבה הצער היה זה העטלף ידידו של רון שנפל בחלקו. הסיני שמח על ארוחתו והחל לצלות את העטלף מעל המדורה, אך הסיני כלל לא ידע שעל העטלף היה רון, שהוא שמו המקוצר של קורונה-קורון. הסיני החל לאכול את הארוחה המשובחת, ורון קפץ על ההזדמנות להפוך לוירוס נועז, מסוכן וקטלני ובכך להגשים את חלומו.
ומה קרה משם, אתם שואלים? ובכן, נראה שאת המשך הסיפור כולנו מכירים…
הסוף
