בארץ רחוקה אפופה מסתורין וקסם, התגורר קוסם נודע בשם אוריון.
שמו הדהד ברחבי המחוזות, על כוחותיו יוצאי הדופן ומסירותו הבלתי מעורערת לאמנויות הקסומות.
אוריון הקדיש את חייו למרדף אחר ידע ולשימור הרמוניה בין בני אדם ליצורים קסומים.
יום אחד, החדשות נפוצו ברחבי הממלכה על דרקון גדול שממיט הרס על הארץ.
תושבי הכפר רעדו מפחד כאשר נשימתו הלוהטת של הדרקון כילתה את בתיהם ויבוליהם.
אוריון, שזיהה את האיום הזה שמציב בין בני האדם ובין לדרקונים, נדר נדר להחזיר את השלום.
מצויד במטה אבותיו ומעוטר בגלימות הנושאות רונות עתיקות, אוריון יצא למסע בוגדני כדי להתעמת עם הדרקון. הוא חצה הרים מסוכנים ויערות עבותים, בעקבות לחישות על מקום הימצאו של הדרקון.
במהלך מסע החיפוש שלו, הוא נתקל ביצורים מיסטיים שזיהו את מטרתו והציעו הדרכה.
לבסוף, בעמק נסתר, אוריון גילה את מארת הדרקון, המתנוססת בצורה מלכותית על פסגת הר מתנשאת. הדרקון, שחש את התקרבותו של הקוסם, שיחרר שאגה מחרישת אוזניים שהדהדה בעמק.
אוריון, לא מתרגש, צעד קדימה באווירה של נחישות רגועה. הוא הרים את ידיו לעבר השמים, מעלה מחסום מגן שהנצנץ באנרגיה קסומה גולמית. הדרקון זינק לעבר אוריון, ניביו חשופים וטפריו מורחבים, אך מגן הקוסם החזיק מעמד.
עיניו של אוריון הצטמצמו בעודו מעמיק ברפרטואר הלחשים שלו. הוא קרא לכוחות הטבע, וזימן משבים של רוח וזרמים של גשם לתקוף את הדרקון. אבל הקשקשים של היצור התגלו עמידים, אטומים לקסם הפוגע שלו.
כשהבין שכוח אכזרי לבדו לא ינצח, אוריון שינה את גישתו. הוא הגיע למעמקי הידע שלו, קרא לחשים עתיקים וטווה לחשים מורכבים של אמפתיה והבנה. הוא ביקש לגשר על הפער בין הדרקון לאדם, כדי לחשוף את הסיבה לזעם של היצור.
עם כל מילה שהוציא, דעך זעמו של הדרקון, והוחלף בהבלחה של סקרנות. התובנה החדה ואופיו האמפתי של אוריון אפשרו לו לתקשר עם הדרקון ברמה שמעטים יכלו להבין. הוא למד על ייסוריו של הדרקון, איך המאורה הקדושה שלו טומאה על ידי אנשים חמדנים בחיפוש אחר כוח.
נרגש ממצוקת הדרקון, אוריון נדר להגן על הדרקון ועל ביתו. הוא כרת ברית עם הדרקון.
