בזכרון יעקב, נולד ילד יפה טוהר וההורים קרא לי עומר.
בגיל 3 חודשים אבא ואמא לקחו אותי לבריכה כדי ללמוד לשחות.
גדלתי והפכי לשחיין מצטיין כבר בגיל 6.
בגיל 7, עליתי לנבחרת השחייה במכבי חיפה,
(השחיין הצעיר ביותר שהגיע למכבי חיפה. כל שאר השחיינים הם בגילים 10 עד 12),
והתחלתי להתאמן בימי שני, רביעי ושישי בבריכה בזכרון יעקב, עיר הולדתי.
כל אימון הוא בין שעתיים.
45 דקות אימון כושר מחוץ לבריכה, ושעה ורבע אימון שחייה במים.
פעם בחודש, ביום שישי, אני נוסע עם נבחרת מכבי חיפה זכרון יעקב
לבריכה בחיפה, ברחוב הטנא 7, כדי להתמודד מול כל קבוצות האזור לתחרות.
הפועל עכו, מכבי קריית אתא, מכבי נתניה, הפועל נשר, מכבי נהריה ועוד קבוצות מאזור הצפון.
התחרות מתחלקת למיקבצים:
- 50 מטר חתירה ו100 מטר חתירה
- 50 מטר חזה ו100 מטר חזה
- 50 מטר גב ו100 מטר גב
- 50 מטר פרפר ו100 מטר פרפר
- 100 מטר מעורב ו200 מטר מעורב
שבו השחיינים שוחים חתירה חזה גב פרפר באותו מיקצה.
השחיינים מגיעים ביום שישי בצהריים ומתחילים חימום בחדר הכושר,
ואז עוברים לחימום בתוך הבריכה.
בסוף החימום בבריכה כל השחיינים יוצאים מהמים, ומתחילים להכין את הבריכה לתחרות.
בבריכה יש 8 מסלולים, בכל מסלול יש מקפצה לכל שחיין.
התחרות מתחילה שהשופט שורק, כל שחיין תופס מסלול ועולה על המקפצה.
השופט שורק בפעם השנייה, וכל השחיינים קופצים למים ומתחילה התחרות.
השחיין הראשון שנוגע בקיר מנצח.
וככה ממשיכים בתחרות עד שנגמרים כל המיקצים.
3 השחיינים הראשונים שנוגעים בקיר מקבלים מדליה.
סיימתי פעמיים במקום הראשון וניצחתי ילדים גדולים ממני.
באולימפיאדה, שהיא התחרות הכי גדולה בעולם שנערכת כל 4 שנים ובא משתתפים ספורטאים
מכל העולם.
ישראל, ארצות הברית, אנגליה, צ’כיה, ספרד, אוסטרליה, יפן, קנדה, סין, רוסיה, איטליה,
ברזיל, תאילנד, ארגנטינה, מלטה, סלובניה, נורבגיה, הולנד, סן מרינו, בלגיה, מרוקו, פולין,
שוודיה, שוויץ, בולגריה, פנמה, פורטוגל, איסלנד, טורקיה, אנדורה, רומניה, ליכטנשטיין, אוקראינה,
קרואטיה, סלובניה, מקדוניה, קפריסין, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה,
אירלנד, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, אוסטריה, אורוגוואי, אלבניה, אנגולה, אקוודור, ארמניה,
אתיופיה, בוליביה, בוסניה, בלארוס, גאורגיה, גאנה, גבון, גואטמלה, גיאנה, גמביה,
ג’מייקה, האיטי, הודו, ונצואלה, זימבבואה, זמביה, טוגו, טנזניה, ירדן, לוב, ליבריה, מאלי, מולדובה.
אני חולם להיות יום אחד שחיין מוביל ולייצג את מדינת ישראל בכבוד באולימפיאדה.
וכמו שאבא ואימא לימדו אותי, לכל חלום יש תכנית עבודה.
