כי עין בעין יראו

פעם אחת היה ילד שקראו לו דוד שמאוד אהב לקרוא ספרים, והוא היה מבלה ימים שלמים בספריה ומרוב הקריאה העיניים שלו נהיו אדומות. יום אחד, הוא הלך לספריה כדי לקרוא ספרים והוא מצא ספר על אחד המדפים בספריה, הספר דיבר על הרב מרדכי אליהו. הסיפור התחיל כך: לילד בן 5 קראו יוסף חיים, וליוסף חיים הייתה דלקת עיניים רצינית מאוד במשך תקופה ארוכה וכל התרופות לא עזרו.
שמו לו שקיק תה ומרחו לו משחות אבל העיניים עדין אדומות ומנופחות. באותו הזמן אח שלו הקטן הגיע לגיל 3 ועשה חאלקה והם הלכו לבית של הרב מרדכי אליהו כדי שיגזור לילד הקטן את השיער. האבא נכנס לביתו של הרב (הרב מרדכי אליהו) וביקש ברכה עבור ילדו היקר יוסף חיים. הרב הסתכל על עיניו של יוסף חיים, חייך אליו ואמר לו “כי עין בעין יראו” ויום למחרת עיניו כבר לא היו אדומות ויוסף חיים מאוד שמח. ילדים בגן אמרו לו “למה העיניים שלך כבר לא אדומות?” והוא אמר שזה בגלל הברכה של הרב מרדכי אליהו והרב מרדכי אליהו אמר לי “כי עין בעין יראו”. דוד סיים לקרוא את הספר והרגיש פתאום תחושה טובה ועיניו כבר לא גירדו לו ומתי שהוא הסתכל על המראה עיניו כבר לא היו אדומות והוא שמח. איזה נס קרה כאן פתאום!!! 4 המילים של הרב ריפאו 4 עיניים. איזה נס!!!