יום אחד הגיעה מלכה חדשה לכפר אחד קטן. לא היה בו משהו מיוחד. זה היה סתם כפר.
אבל המלכה אמרה: אני לא סתם באתי לכאן. אני רוצה ארמון. אני מלכה ואתם אנשי הכפר לא מתייחסים למלכה. תביאו לכאן מיד ארמון. חוצפנים קטנים. אבל אנשי הכפר לא יכלו להביא או לבנות ארמון הרי הם היו מעט אנשים הם לא יכלו כל כך מעט אנשים לבנות ארמון ענק. ועוד למלכה אחת. וגם שצועקת עלינו. כך אמרו אנשי הכפר.
בינתיים המלכה חיכתה לכל אנשי הכפר הרי היא אמרה להם שהם צריכים להביא לה ארמון. היא חיכתה וחיכתה להם ואז היא התחילה להתרגז איפה הם? הם צריכים לבוא עכשיו. למחרת בבוקר, המלכה יצאה מהבית שלה כשכל הפנים שלה אדומות מכעס. ואז מישהו מהכפר גילה שהמלכה הולכת להרוג את כל אנשי הכפר. אז בשקט בשקט, הוא החביא את כל אנשי הכפר באיזשהו מקום והם התחילו לבנות ארמון.
למחרת בבוקר קמה המלכה כשהיא יותר עצבנית מיום שלפני זה (ותכף תגלו למה). בגלל שהיא עצבנית שאין לה ארמון וגם בגלל שיום לפני זה היא לא מצאה את אנשי הכפר אבל היא לא האמינה למראה עיניה. היא רואה ארמון מפואר שמי שעבד על זה עבד המון זמן. היא נכנסה לארמון ושם מחכים לה כל אנשי הכפר. בואי להפליג. קראו כל אנשי הכפר. המלכה לא האמינה למראה עיניה. ארמון מפואר שהוא גם ספינה. המלכה התיישבה על אחת המיטות ונרדמה.
הספינה התחילה לנסוע (ואני יודעת שאתם כבר רוצים לדעת לאן הם מפליגים). הם מפליגים לאן שהמלכה רוצה. פתאום התעוררה המלכה. לאן אנחנו מפליגים? שאלה המלכה. אנחנו מפליגים לאן שאת רוצה אמרו כל אנשי הכפר. אמרה המלכה: אני רוצה להפליג לאוסטרליה. בסדר, אמרו כל אנשי הכפר. אני רוצה לנסוע למלכה השנייה ולדבר איתה. בסדר, אמרו כל אנשי הכפר. כך יהיה. הספינה הפליגה במרחקים.
הם ראו כרישים ודגים מוזרים. הם ראו גם לווייתנים (כחולים) והם ראו דולפינים גדולים. לפתע הם ראו חיה בתוך המים שלא ראו. מה זה? נבהלה המלכה אבל אף אחד לא ענה לה (אפילו הילדים). כולם הסתכלו על החיה. המלכה כל כך נבהלה ואז היא התעלפה. כל אנשי הכפר נבהלו. מה קורה כאן? צעקו כל אנשי הכפר. בהתחלה ראינו חיה מוזרה ואחרי זה אנחנו רואים את המלכה שהיא מתעלפת. מה קורה כאן? לבסוף הם הגיעו אל אוסטרליה.
