דן הוא ילד חדש בבית הספר. יש לו הרבה קשים חברתיים, הוא לא סבלן, הוא לא עוזר לאף אחד והוא מסתכל רק על הרע באחרים.
דן הגיעה לכיתה ואף אחד לא התייחס אליו, דן חשב שהילדים רעים אבל ילד אחד ששמו אור ניגש אליו ושאל אותו אם הוא רוצה לשחק איתו? דן ענה כן והם שיחקו יחד בהפסקת הבוקר.
למרות שדן נהנה לשחק עם אור בהפסקה, הוא עדיין חשב בלבו האם שאר הילדים בכיתה אינם נחמדים או שלא מתייחסים אלי בגלל שאני חדש?
בשיעור חברה ילדי הכיתה שיחקו משחקי קופסא אך דן התבייש לשחק איתם וישב בצד, המורה לא שמה לב ואפילו אור לא ניגש אליו. הוא חיכה שאולי מישהו יציע לשחק איתו. פתאום קם אליו ילד שבעצמו היה נראה עצוב ובודד. הילד סיפר לו שגם הוא חדש בבית הספר ושמו רן ושאל אותו אם הוא רוצה לשחק יחד.
דן התרגש ואמר שהוא ישמח ואיזה כייף שיש ילד נוסף שמבין אותו.
דן ורן שיחקו טאקי ביחד ונהנו כל כך.
פתאום הגיע אור וחבר נוסף, דוד. וביקשו להצטרף אליהם. דן ורן חששו בהתחלה אך החליטו לצרף אותם למשחק, בכל זאת הרבה יותר כייף לשחק הרבה חברים יחד.
כשסיימו את המשחק דן הזמין את שלושת החברים לבוא אליו אחרי הצהריים להמשיך ולשחק בביתו. רן הילד החדש חייך חיוך ענק וענה בשמחה כן! ככה עשו גם אור ודוד. זה יהיה כייף אמרו החברים.
מאז אותו היום דן, רן, אור ודוד הפכו לחברים טובים ונהנו לבלות ביחד.
ודן התחיל להסתכל על הטוב והבין שגם הילדים האחרים בדיוק כמוהו מתביישים בהתחלה מחבר חדש ולא יודעים איך לגשת אליו וחלילה לא מתעלמים ממנו בכוונה ומתוך רוע. הוא הפך ליותר סבלני ומסתכל על אחרים בעין טובה ואפילו עוזר לכול מי שמבקש.
