דיסני וורלד

שלום שמי דניאל, אני גר במיאמי פלורידה אני בן 12 ו90 סנטימטר. ומחר זה יהיה היום הטוב בחיי, אני נוסע לדיסני וורלד. כולי מתרגש וניקרת ההתרגשות על פני זה היה החלום שלי מאז ומעולם אני נוסע לדיסני וורלד באורלנדו זה עדיין קשה לעכל. אבל יש בעיה קטנטנה אני 90 סנטימטר על אילו מתקנים ירשו לי לעלות. בעיה קטנה אח שלי הקטן אמר וצחק “אני בן ארבע ויותר גבוה ממך” הוא אמר בצחוק (מקווה שבצחוק). ואז הוא אמר “אם כבר תראה את הסרט הגמדים בלונה פארק אולי יש שם איזה שהוא פיתרון ובכל מקרה זה בדיוק אתה מחר”. “רעיון גאוני” צעקתי רצתי ונישקתי את אח שלי על המצח או יותר נכון ניסיתי אפילו הוא יותר מידי גבוה בשבילי. ולאחר מכן ישר רצתי לטלויזיה והדלקתי את הסרט “רעיון גאוני” חשבתי לעצמי אולי כי זה אני מחר. אבל לא משנה יש שם פתרון מעולה והוא ג’ל לשיער איך לא חשבתי על זה קודם לעשות מוהוק בשיער. מיד לאחר זה רצתי לחנות השיער וקניתי את הג’ל חזרתי הביתה והלכתי לישון. בבוקר שלמחרת התעוררתי לבוקר שימשי ונעים. חשבתי לעצמי שהיום זה יהיה היום הטוב בחיי. כולי שמח ומאושר ומלא בהתרגשות. כעבור שעה לקחתי את הג’ל וניכנסתי למכונית. כבר בדרך סידרתי את השיער שלי למוהוק וזה הגביה אותי ב30 סנטימטר אני ואחי גם כבר סידרנו את סדר היום שלנו והחלטנו שנעשה את ספלש מאונתן המפורסם ראשון. סוף סוף הגענו צעקתי כשנכנסנו בשער. וישר אני ואח שלי רצנו לספלאש מאונתן וניסינו להתעלם מכל האנשים שהסתכלו עלי כאילו שאני איזו שהיא מפלצת שהשיער שלה היא שליש מהגוף שלה. האמת היא שעכשיו שאני חושב על זה החלק השני בהחלט נכון. אבל זה לא משנה העיקר זה שאני יעלה על מתקנים היום. וכשהגיע הזמן לעלות הם בכלל לא בדקו אותי פשוט עלינו ישר. אני ואח שלי ישבנו בשורה הראשונה. לא יכולנו לחכות לירידה של העשרים מטר יש כמה ירידות לפני אבל לא קרובים לירידה הגדולה כעבור 2 דקות היינו שניה לפני הירידה אני ואח שלי כבר התחלנו לצעוק מפחד אבל לפתע הרכבת עצרה נתקענו באמצע הדרך. התחיל להישמע קול ברמקול שאין מספיק משקל על הרכב  ושרוב הסיכויים שמישהו עלה על המתקן שלא גבוה מספיק ובגלל זה הוא לא שוקל מספיק ואין מספיק משקל. והם אמרו שהם יזרקו המבורגרים ומי שהוא נמוך שיאכל אותם שיעלה במשקל. אמרתי סבבה המבורגר בחינם למה לא. כעבור 20 שנה סוף סוף הרכבת ירדה זה היה הרגעים הטובים בחיי. ואולי הפעם הזאת כמעט שברתי את הרכבת מרוב המשקל והשמנות שלי. והדבר הראשון שעשיתי כשירדתי מהרכבת זה היה לבדוק את הגובה שלי וזה היה לא פחות ולא יותר מ91 סנטימטר אבל עכשיו זה כמעט ולא משנה נהיתי כדור אני כמעט לא יכול ללכת. אבל אז הדבר הבאמת טוב בחיי קרה.
התעוררתי והכל היה חלום. אבל לא סתם התעוררתי. התעוררתי ליום שימשי ונעים ובאותו היום נסעתי לדיסני והיה לי יום כיף רגיל. וזה הסיפור שלי הסיפור של סתם ילד ושמו דניאל שהוא 90 סנטימטר שגר במיאמי פלורידה ובן 12.