שלום קוראים לי אגם ואני ברחתי ליער .
אם אתם רוצים לדעת איך הגעתי למצב הזה בואו נתחיל מההתחלה .
יום אחד באתי לבית עם התעודה שלי והראתי אותה להורים שלי הם כעסו בגלל שהתעודה לא הייתה טובה.
והם המשיכו גם בארוחת ערב להגיד למה את לא כמו אח שלך, הוא קיבל תעודה מושלמת .
גמרתי לאכול ורצתי לחדר . באמצע הלילה ארזתי לי את התרמיל ולאט ובשקט ירדתי מהחלון.
וברחתי ליער הקרוב. כשנכנסתי ליער שמתי לב שאף פעם לא הייתי בתוך היער הזה . התחלתי ללכת אבל בכל צעד שמעתי רעש מפחיד אחר.
למרות שפחדתי המשכתי ללכת.
לפתע שמתי לב שהשמש כבר זרחה, הייתי מאוד עייפה אז חיפשתי דשא ונשכבתי עליו, למרות שלא היה כל כך נוח נרדמתי מהר. פתאום פקחתי את עיניי בבהלה, בהתחלה פחדתי אבל אמרתי לעצמי “תתגברי על הפחד” ותמשיכי ללכת.. וכך היה.
התחלתי ללכת ואז ראיתי ילד שנראה בערך בגילי רץ אלי.. לילד היה שיער חום ועיניים כחולות, הוא שאל אותי איך קוראים לי ועניתי “אגם” הוא סיפר לי שקוראים לו גיא, הוא שאל אותי , מה את עושה פה? סיפרתי לו שברחתי מהבית והוא סיפר לי שהוא יתום. אבא ואמא שלו נפטרו בתאונת דרכים, אז לקחו אותו לבית יתומים אבל אף אחד לא רצה אותו כי הייתה לו צלקת מכוערת על הפנים. גם בבית היתומים לא היו לו חברים ואף אחד לא היה נחמד אליו.
אמרתי לו שאני מזדהה אתו, בגלל שההורים שלי מעדיפים את אח שלי מכיוון שהוא יותר חכם ממני. המשכנו ללכת ובשלב הזה הייתי כבר מאוד רעבה והבטן שלי קרקרה. פתחתי את התרמיל והוצאתי כריך שהכנתי לי לפני שברחתי מהבית. ראיתי שגיא גם רעב אז התחלקתי אתו.
השמש החשיכה וגיא ואני הלכנו לישון בתוך בית עץ שהוא בנה בעצמו.
בבוקר התעוררנו לקול יריות שאלתי את גיא מה קורה? והוא אמר שזה הציידים מנסים לצוד חיות.
מייד אמרתי שצריך לעצור את הציידים אבל גיא לא ידע איך. אז חשבנו על תוכנית.
התוכנית הייתה לבלבל את הציידים ולזרוק עליהם בלוטים ולעשות קולות מפחידים וכך היה.
הציידים ברחו נכנסו לאוטו ונסעו מהיער.
גיא ואני החלטנו לחפש פירות בשביל לאכול ארוחת בוקר. הוא לקח אותי למקום שבוא מוצא בדרך כלל פירות ובאמת היו שם מגוון של פירות. אבל הדברים לא היו כמו שתכננו,
שמענו אנשים קוראים לנו ואז ראינו שזה המשטרה. התחבאנו מאחורי שיח אבל זה לא עזר, הם ראו אותנו והתקשרו מייד אל אמא שלי ואל המזכירה של בית היתומים.
כשאמא שלי הגיעה, היא בכתה מרוב אושר כשראתה שאני בסדר. השוטרים שאלו אותי למה ברחתי אז סיפרתי לאמא שלי ולשוטרים שפשוט חשבתי שאמא ואבא שלי אוהבים את אח שלי יותר. בגלל שהוא יותר מוצלח ממני.
אמא שלי חבקה אותי ואמרה שהיא אוהבת אותי מאוד.
בינתיים מזכירת בית היתומים באה לקחת את גיא אבל גיא סירב לבוא.
ואז עלה במוחי רעיון, שאלתי את אמא שלי אם אפשר שתאמץ את גיא. היא שאלה אותי אם זה ישמח אותי ועניתי לה כן. ואז היא הסכימה. גיא הסכים להגיע בשמחה רבה ומאז גיא ואני אחים וחברים הכי טובים.
שלום קוראים לי אגם ואני ברחתי ליער .
אם אתם רוצים לדעת איך הגעתי למצב הזה בואו נתחיל מההתחלה .
יום אחד באתי לבית עם התעודה שלי והראתי אותה להורים שלי הם כעסו בגלל שהתעודה לא הייתה טובה.
והם המשיכו גם בארוחת ערב להגיד למה את לא כמו אח שלך, הוא קיבל תעודה מושלמת .
גמרתי לאכול ורצתי לחדר . באמצע הלילה ארזתי לי את התרמיל ולאט ובשקט ירדתי מהחלון.
וברחתי ליער הקרוב. כשנכנסתי ליער שמתי לב שאף פעם לא הייתי בתוך היער הזה . התחלתי ללכת אבל בכל צעד שמעתי רעש מפחיד אחר.
למרות שפחדתי המשכתי ללכת.
לפתע שמתי לב שהשמש כבר זרחה, הייתי מאוד עייפה אז חיפשתי דשא ונשכבתי עליו, למרות שלא היה כל כך נוח נרדמתי מהר. פתאום פקחתי את עיניי בבהלה, בהתחלה פחדתי אבל אמרתי לעצמי “תתגברי על הפחד” ותמשיכי ללכת.. וכך היה.
התחלתי ללכת ואז ראיתי ילד שנראה בערך בגילי רץ אלי.. לילד היה שיער חום ועיניים כחולות, הוא שאל אותי איך קוראים לי ועניתי “אגם” הוא סיפר לי שקוראים לו גיא, הוא שאל אותי , מה את עושה פה? סיפרתי לו שברחתי מהבית והוא סיפר לי שהוא יתום. אבא ואמא שלו נפטרו בתאונת דרכים, אז לקחו אותו לבית יתומים אבל אף אחד לא רצה אותו כי הייתה לו צלקת מכוערת על הפנים. גם בבית היתומים לא היו לו חברים ואף אחד לא היה נחמד אליו.
אמרתי לו שאני מזדהה אתו, בגלל שההורים שלי מעדיפים את אח שלי מכיוון שהוא יותר חכם ממני. המשכנו ללכת ובשלב הזה הייתי כבר מאוד רעבה והבטן שלי קרקרה. פתחתי את התרמיל והוצאתי כריך שהכנתי לי לפני שברחתי מהבית. ראיתי שגיא גם רעב אז התחלקתי אתו.
השמש החשיכה וגיא ואני הלכנו לישון בתוך בית עץ שהוא בנה בעצמו.
בבוקר התעוררנו לקול יריות שאלתי את גיא מה קורה? והוא אמר שזה הציידים מנסים לצוד חיות.
מייד אמרתי שצריך לעצור את הציידים אבל גיא לא ידע איך. אז חשבנו על תוכנית.
התוכנית הייתה לבלבל את הציידים ולזרוק עליהם בלוטים ולעשות קולות מפחידים וכך היה.
הציידים ברחו נכנסו לאוטו ונסעו מהיער.
גיא ואני החלטנו לחפש פירות בשביל לאכול ארוחת בוקר. הוא לקח אותי למקום שבוא מוצא בדרך כלל פירות ובאמת היו שם מגוון של פירות. אבל הדברים לא היו כמו שתכננו,
שמענו אנשים קוראים לנו ואז ראינו שזה המשטרה. התחבאנו מאחורי שיח אבל זה לא עזר, הם ראו אותנו והתקשרו מייד אל אמא שלי ואל המזכירה של בית היתומים.
כשאמא שלי הגיעה, היא בכתה מרוב אושר כשראתה שאני בסדר. השוטרים שאלו אותי למה ברחתי אז סיפרתי לאמא שלי ולשוטרים שפשוט חשבתי שאמא ואבא שלי אוהבים את אח שלי יותר. בגלל שהוא יותר מוצלח ממני.
אמא שלי חבקה אותי ואמרה שהיא אוהבת אותי מאוד.
בינתיים מזכירת בית היתומים באה לקחת את גיא אבל גיא סירב לבוא.
ואז עלה במוחי רעיון, שאלתי את אמא שלי אם אפשר שתאמץ את גיא. היא שאלה אותי אם זה ישמח אותי ועניתי לה כן. ואז היא הסכימה. גיא הסכים להגיע בשמחה רבה ומאז גיא ואני אחים וחברים הכי טובים.
