החתונה

הצלם מגישה הללי מרצבך כיתה ה’ בנות

שלום שמי ג’ו ואני צלם מאוד מומחה. היום אני הולך לחתונה מיוחדת מאוד, שם אני אצלם את התמונות הכי יפות בעולם. בחתונה- “חיוך, מעולה יצאתם מושלם”, “עכשיו אבא אימא של הכלה והכלה” “יופי מעולים”, “עכשיו האחיות של הכלה” תמונה,  “מעולה אתם משפחה מושלמת”. רות, אחיינית של הכלה ביקשה “הי ג’ו אתה יכול לצלם אותי לבד? וגם עם בדודה שלי?” “כן בוודאי”. אחרי החתונה ג’ו הולך לישון. אבל לפני שהוא הולך לישון הוא רוצה לראות איזה תמונות יצאו לו מהחתונה. אבל אויה! מה קרה? כתוב  על המצלמה: סליחה צלמת הרבה תמונות, לא בטוח שישמר לך התמונות. עוד שעה הכול ימחק והמצלמה תכבה. אתה יכול לנסות לפתור את זה. פחד אימים מילא את ג’ו! הוא לא ידע מה לעשות. אני חייב לפנות למשהו בדחיפות, חשב ג’ו. אני אתקשר לבני הוא מאוד טוב בתיקון מצלמות. אוי איך שכחתי, לא רק שהמצלמה תיכבה מחר ב4:30 אני צריך לצלם הופעה עם עוד כמה צלמים ומי שיצלם את התמונה הכי יפה יעשו לו המון פרסומות ואני אהיה מיליונר. כמובן שרק אם זה יקרה. אמר ג’ו. טוב אני חייב להתקשר לבני. טוווווו טווווווו טווווווו, הפלאפון מצלצל- “שלום הערת אותי באמצע שינה. נו טוב מה אתה רוצה?” אמר בני. “תקשיב” אמר ג’ו “אני חייב שתבוא לתקן לי את המצלמה! עוד פחות משעה המצלמה תכבה ויש שם מלא תמונות של החתונה! אני חייב שתעזור לי!” אמר ג’ו. “אין בעיה אני מגיע בשעה 8:00 בבוקר” אמר בני. “לא! אין מצב! אני חייב שתגיע עכשיו!” אמר ג’ו. “טוב אבל זה יעלה לך הרבה” אמר בני. “טוב, שיהיה” אמר ג’ו. 20 דקות אחר כך בני הגיע והתחיל לעבוד.  “נשאר כבר 35 דקות, אתה מצליח? שאל ג’ו. “אני מנסה, כנראה שאצליח להציל רק את התמונות וגם זה לא בטוח” אמר בני. “עכשיו תקשיב, תכתוב לי מספר פלאפון שאוכל לשלוח למשפחה של הכלה והחתן” אמר בני. “כן בוודאי” ענה ג’ו. ונתן לו את המספר. “תודה רבה!” ענה בני. כעבור 25 דקות של מתח נשארו רק עשר דקות. “אתה מצליח?” שאל ג’ו. “כן! כבר הצלחתי להעביר חצי מהתמונות” אמר בני. “מעולה” שמח ג’ו. כעבור תשע דקות נשארה דקה לפני שהמצלמה תכבה. ג’ו נלחץ, “אתה גומר??” “אני מקווה ממש, עוד שניה אני אגמור לשלוח את התמונות!” ענה בני.  הייתה דקה של לחץ אבל בסוף ברוך ה’ הם הצליחו! ג’ו שמח מצד אחד אבל מצד שני הוא היה עייף מאוד וגם היה טרוד ממחר כי אין לו מצלמה ויש לו תחרות. דבר ראשון הוא אמר שלום לבני. דבר שני הוא הלך לישון. בבוקר ג’ו קם ב11:59 ורץ לחנות לקנות מצלמה חדשה כי את המצלמה הרזרבית שלו הוא הביא לחבר שלו שטס לחו”ל. בגלל שהוא רץ מהר הוא לא הסתכל על המדרכה ובום נפל על אבן ולא הצליח לקום שעה קלילה. וכל האנשים שהיו שם באזור ניסו לעזור- הם התקשרו לאמבולנס ולמשטרה. אחרי שמונה דקות האמבולנס הגיע ואסף את ג’ו לבית חולים. בבית החולים עשו לו מלא בדיקות ובסוף החליטו שנשבר לו הרגל באופן חמור ושהוא צריך להתאשפז לפחות שבועיים, כך הרופאים מסרו לג’ו. אבל ג’ו התבאס כי היה לו מופע שזה בעצם תחרות אבל לא הייתה לו ברירה והוא נשאר מבואס. פתאום שמעו בום חזק ועוד בום ועוד מלא בומים הרופאים התעניינו ובדקו מהר מה זה וגילו שזה איפה שג’ו היה אמור להיות במופע. מסתבר שנכנסו לשם מחבלים והרגו שם מלא אנשים! שמח ג’ו והודה לה’ על הנס הגדול! וחוץ מזה היה עליו כתבה בעיתון והיה מליונר!!