סיפורנו מסופר על ילדה בת 12 קוראים לה ליסה , היא הייתה מאושרת וחייכנית לפני שאמא שלה נפטרה לפני 5 שנים. לפני 5 שנים היא הביאה לה מתנת פרידה טלפון , בגלריה תמונות שלהן , שליסה רוצה להיזכר בה היא מסתכלת בתמונות , בוכה ומתגעגעת , היא הייתה ילדה חזקה , היא הייתה מאוד קשורה לאמא שלה והייתה רוצה לחזור אחורה בזמן ולחבק אותה חזק חזק ולבקש שתהיה איתה.
ביום גשום בבוקר התעוררה ליסה והתארגנה לחטיבה , לקחה איתה את הטלפון שקבלה מאמה וחיבקה אותו חזק מגעגוע , שסיימה להתארגן לקחה את אחותה רוז לגן , רוז היא אחותה הקטנה של ליסה היא בת 4 וחודש שובבה וחייכנית. ליסה ורוז יצאו מהבית וראו חתולה יפה כתומה , רוז אמרה: “תיראי איזו חתולה יפה” היא ענתה: “כן, אבל אסור לגעת בה יש לה חיידקים” אחר מכן רוז אמרה: “אני יודעת, אני חכמה” ליסה הסתכלה על רוז וחייכה והמשיכו עד שהגיעו לגן , רוז אמרה: “ביי ליסה” וחיבקה אותה חזק “אל תשכחי לקחת אותי” אמרה רוז “טוב” ענתה ליסה ונופפה את ידה לשלום, לאחר מכן הגיעה לכיתתה בחטיבה לכיתה ז’ וראתה את חברתה הטובה ג’ני, ואמרה לה: “היי, ג’ני מה קורה?” “בסדר” ענתה והמשיכה “עוד יומיים האזכרה של אמא שלך, נכון?” “כן…” ענתה ליסה בעצבות “אני יכולה לבוא כדי לעודד אותך?” “בטח” ליסה ענתה וחייכה , ג’ני נזכרה ואמרה: “אה, רציתי להזכיר לך היום אני עושה מכירות ליד הבית שלי את מוזמנת” ליסה ענתה: “כן, אני יודעת דיברת על זה יומיים בכל מקרה כן הבאתי כסף” ג’ני ענתה: “בסדר אז ניפגש” “רק תזכירי לי למה את צריכה את הכסף?” ג’ני ענתה: “לבת מצווה שלי השנה אני חוגגת בחו”ל אז אני צריכה כסף לחופשה ולטיסה” “אה” אמרה ליסה והצלצול צלצל והתחיל השיעור, שנגמר הלימודים בחטיבה ליסה הלכה הביתה אכלה ארוחת צהריים ואחרי כמה זמן שסיימה לאכול הלכה לגינה ליד הבית של ג’ני כמו שג’ני אמרה לה, ראתה את ג’ני ואמרה לה: “מה אני יכולה לקנות?” ענתה ג’ני: “בובת פרווה לאחותך או טלפון חדש שאני לא צריכה אבל הוא חדש”. “וואו” אמרה ליסה “אני רוצה את הטלפון כמה הוא עולה?” ג’ני ענתה: “1000 שקל” “מה?!” ליסה הייתה בהלם “טוב יש הנחת חברה זה יעלה לך 200” ליסה אמרה לעצמה שזה עדיין לא מכיר זול אבל זה עדיף מ-1000 שקל. ליסה בדקה בכיסיה ולא מצאה שום דבר בדקה בכיס השני וגם הוא היה ריק “אוי” אמרה “איפה הכסף שלי?” ג’ני שאלה “מה קרה?” ליסה אמרה לה: “הכסף שלי הוא לא פה אבל איך אני בטוחה שבוודאות שמתי אותו בכיס”. ג’ני אמרה: ” לא נורא, אז הטלפון לא יהיה שלך, אז מה?” המשיכה: ” אבל אם תתני לי משהו בתמורה אוכל להביא לך אותו” לליסה לא היה כלום חוץ מהטלפון שקבלה מאמא שלה לפני שנפטרה. ליסה ממש התלהבה מהטלפון החדש שהיה במכירות וממש רצתה אותו אז היא החליפה עם ג’ני ולקחה את הטלפון החדש למרות שהרגישה שזו בטח לא הייתה החלטה נכונה. לאחר 3 ימים נזכרה ליסה באמא שלה ורצתה לראות תמונות שלהן ביחד ונזכרה שאין לה את הטלפון שלה , היא החליטה מחר בבוקר לקחת את הטלפון שלה אבל קודם כל להגיד לג’ני שהיא מעוניינת בטלפון שלה ואין כמותו והבינה כי עשתה טעות. למחרת בבוקר הגיעה ליסה לכיתה ואמרה לג’ני: “אני מצטערת אבל אני רוצה את הטלפון שלי בחזרה”. ג’ני ענתה: “טוב שנייה” ג’ני חיפשה את הטלפון בתיק והחזירה אותו לליסה, לבסוף החזירה לליסה את הטלפון וליסה חזרה להית מאושרת, בערב ראתה את הטלפון ודברה אליו רוז דאגה לה והסתכלה והיא ראתה אותה עם הרוח של אמא שלהן ורוז הצטרפה, שתיהן דיברו איתה ליסה בכתה ואמא שלה נגבה לה את הדמעות ואמרה: “אל תשכחו אותי אף פעם ואני לא אשכח אתכן מתוקות שלי”.
מסר מהסיפור: אף פעם אל תשכחו משהו שקרוב לליבכם כמו שליסה לא שכחה את אמה ותמיד ראתה תמונות שלהן ומשברת עם רוח אמה ואם אתם קשורים למשהו אל תיפטרו ממנו מהר.
