לחוות חרם.
פעם הייתה ילדה שקראו לה נגה. נגה הייתה בכיתה א’. ביום הראשון של הלימודים המורה אמרה שהגיע הזמן לצאת להפסקה. כשנגה יצאה לחצר ראתה קבוצות של ילדות משחקות, נגה רצתה גם לשחק אך הילדות התעלמו ממנה. יום למחרת כשנגה נכנסה לכיתה ראתה שכולן מדברות, לפתע ילדה אחת סימנה לכולם שקט ונגה נעלבה מאוד. כשנגה חזרה הביתה היא סיפרה לאימא כל מה שקרה היום ואימא אמרה שזה נקרא חרם. נגה נבהלה מאוד. כשהגיע יום הולדתה נגה הזמינה את כל הכיתה, והיה כתוב בהזמנה כך: “בנות כיתה א’ היקרות הנה הגיע יום הולדתה של נגה. ביום חמישי בשעה 05:00 עד שעה 07:00 ברחוב יגאל אלון 15 שכונת נחלת יצחק.
הנה בא לו יום חמישי נגה נרגשת מאוד, היא לבשה את השמלה החדשה והנוצצת שלה. כשהגיע סוף כל סוף הזמן של יום ההולדת שום ילדה לא הגיעה אפילו לא אחת. לאחר מכן באה סבתא לנחם את נכדתה המתוקה והעצובה, והתחילה לספר שגם לה זה קרה, גם היא עברה חרם, המשיכה סבתא לספר את סיפורה, לאחר דקות אחדות הלכה סבתא עם נכדתה המתוקה מדבש לקנות סוכרייה על מקל גדולה בשביל נגה. כשהגיעו לחנות נגה ראתה את איילה בת כיתתה, לאחר מכן נפל הסל שהיה בידיים של איילה ונגה רצה לעזור לאיילה, איילה אמרה לה: “תודה רבה שעזרת לי, וסליחה על איך שהתנהגתי אלייך בכיתה”. למחרת סיפרה איילה מה שקרה אתמול ומאז והלאה יש לנגה הכי הרבה חברות בכיתה. (כל הכיתה חברה שלה)
