בס’ד.
המנהרה הסודית שלי
שלום קוראים לי אפרת ואני גרה בעיר דוד שבירושלים.
אני מאוד אוהבת לחקור כל מיני דברים אבל בעיקר אני אוהבת את תחום הארכיאולוגיה,שזה אומר למצוא כל מיני דברים מהעבר,למשל, חרבות ישנות, מטבעות וכ”ו.
האמת שבזמן האחרון יש לי יותר זמן פנוי וליד הבית שלי יש כל מיני מקומות היסטוריים שבהם אני אוהבת להיות רוב הפעמים.
אחד המקומות האהובים עלי הוא מתחת לבית.
גיליתי שם מנהרה עם מלא דברים עוד לא ממש ראיתי את הכל כי בדיוק שנכנסתי לשם אמא שלי קראה לי לבוא לאכול ארוחת צהרים, אז הספקתי לראות רק משהו מנצנץ.
יום למחרת חשבתי שאולי אני אלך עוד הפעם למנהרה .
אחרי שסיימתי שיעורי בית ואכלתי ארוחת צהרים ירדתי למנהרה זה היה קצת מפחיד כי לא ממש הכרתי את המנהרה אבל התגברתי על הפחד ונכנסתי עד הסוף.
באמת ראיתי שם משהו מנצנץ התקרבתי לשם וראיתי שלושה מטבעות מפעם היסתכלתי עליהם וראיתי שמצויר שם חרב התפעלתי כי רוב הפעמים מצויר דברים אחרים אבל אם זה מה שצויר אין מה לעשות האמת שזה גם קצת מגניב.
רצתי הביתה והראתי לאמא.
אמא שמחה בשבילי והיא גם הציעה לי רעיון אולי אני ישמור את כל הדברים שאני מוצאת בקופסה או בשקית או במשהו כזה אמרתי לאמא שזה ניראה רעיון טוב אז מהר שמתי את המטבעות במקום ניסתר במקום שאף אחד לא יחשוב לחפש שם בארון בגדים עדכנתי את אמא על המקום והא אמרה שזה ניראה לה בסדר.
יום למחרת כשחזרתי מבית הספר הזמנתי חברה אלי כי רציתי להראות לה את המטבעות שמצאתי ואז שכחתי לרגע איפה שמתי אותם התחלתי לחפש בכל הבית ושאלתי את אמא אם היא זוכרת איפה שמתי את זה היא אמרה לי ששמתי את זה איפה שהוא בארון בגדים התחלתי לחפש ובאמת מצאתי שם הראיתי לחברה שלי וגם היא התלהבה מהציור של החרב שהיה מטבע על המטבע. הצעתי לה שאולי אפשר לקרוא לעוד כמה חברות ולהראות להם את המטבעות .היא הסכימה ושתינו ביחד הלכנו לקרוא לחברות. היו כאלו שיכלו לבוא והיו כאלו שלא יכלו לכל אחת מהחברות הראיתי את המטבעות וכולן ענו את אותה תשובה “מה איזה מגניב הציור עם החרב שעל המטבעות”. סיפרתי להן איך מצאתי אותן והן היו ממש בהלם.
כי לא ממש סיפרתי להן שאני אוהבת את תחום הארכילוגיה וגם הן היו ממש בהלם שמצאתי מנהרה מתחת לבית וגיליתי המון דברים ובקיצור הן ממש הופתעו ממני. אמרתי להן שאפשר ממש להקים חבורה של הכיתה גם עם בנות שלא יכלו לבוא עכשיו וביחד נחפש עוד הרבה דברים ונמצא עוד מקומות הסטוריים .
כל הבנות התרגשו שהצעתי להם את הרעיון הזה זה היה הרגשה כיפית לדעת שכולן שמחות בזכותי.
רצתי הביתה להגיד לאמא על הרעיון והיא אמרה שזה רעיון מושלם.
אמרתי לחברות שלי שאמא שלי התלהבה מהרעיון. יום למחרת כל הבנות חיכו כבר שיסתיים הלימודים ובאמת כשהלימודים נגמרו הלכתי להזכיר לחברות שנפגשים אצלי בשעה ארבע אחר הצהריים.
כשהגיע השעה ארבע כל החברות ירדו למנהרה והם היו בשוק לראות את המנהרה אבל בגלל שהסברתי להן אז הן קצת הכירו אותה וככה המשכנו תמיד יום יום וגילינו עוד כל מיני דברים ובסופו של דבר החבורה שלנו היא החבורה הכי שווה בעולם וגם כיף להיות שמה כי כל אחת רוצה שיהיה לשניה הכי טוב ועם הזמן הבנות למדו יותר על המקצוע ואנחנו מקוות שנמשיך להיות החברות הכי טובות בעולם.
מגישה- טהר רוזנר
כיתה- ג בנות
בית ספר-מוריה
מחנכת- שולמית וייסברט
