אוֹסֵף הַסִּפּוּרִים שֶׁל עָיָינָה לִיבִּי טָאוּבּ
אֲנִי בְּעַצְמִי
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת הָיָה אַרְנָב שֶׁהָיוּ קוֹרְאִים לוֹ דּוּדוּ.
הוּא אָהַב לַעֲשׂוֹת תַּחֲרוּיוֹת קְפִיצָה. הוּא אָהַב לְשַׂחֵק תּוֹפֶסֶת וְתָמִיד לְנַצֵּחַ, אֲבָל יוֹתֵר מֵהַכֹּל הוּא אָהַב גֶּזֶר.
דּוּדוּ.רָצָה לֶאֱכֹל וְלֹא הָיָה לוֹ גֶּזֶר, אָז הוּא הָלַךְ לְאִמָּא שֶׁלּוֹ, שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַסַּפָּה וְסָרְגָה, וְאָמַר: אִמָּא אֲנִי רוֹצֶה לֶאֱכֹל גֶּזֶר עִם סָלָט. (לֹא סָלָט עִם גֶּזֶר, אֶלָּא גֶּזֶר עִם סָלָט, כִּי זֶה מָה שֶׁדּוֹדוֹ אָהַב).
אִמָּא אָמְרָה לוֹ: “אֵין לָנוּ גֶּזֶר, אֲבָל יֵשׁ לָנוּ חַסָּה. אֲנִי אֶגְמֹר לִתְפֹּר אֶת הַכּוֹבַע לְיוֹסֵף אָחִיךָ הַקָּטָן וְאָז אָכִין לְךָ חַסָּה עִם טוֹנָה!” אֲבָל דּוּדוּ הָאַרְנָב אָמַר: “אֲנִי רוֹצֶה גֶּזֶר! גֶּזֶר עִם קַצֶּפֶת! וְלִשְׁתּוֹת שׁוֹקוֹ! וְגַם מְלַלְפּוּן חָמוּץ בַּצַּד!” וְהָלַךְ מִשָּׁם.
דּוּדוּ הָאַרְנָב הָלַךְ לְחָבֵר שֶׁלּוֹ גֵּרִי הָאוֹגֵר וְאָמַר לוֹ: “אַתָּה יָכוֹל לְהָבִיא לִי גֶּזֶר? אִמָּא שֶׁלִּי שׁוֹמֶרֶת אֶת הַגֶּזֶר הָאַחֲרוֹן לְשַׁבָּת!” אֲבָל גֵּרִי הָאוֹגֵר אָמַר: “אֵין לִי גֶּזֶר, יֵשׁ לִי סֻכָּרִיָּה בְּטַעַם כְּרוּבִית! רוֹצֶה?” אֲבָל דּוֹדוֹ רָצָה רַק גֶּזֶר.
דּוּדוּ הָלַךְ לַמַּכֹּלֶת וְרָצָה לִקְנוֹת גְּזַר. הוּא רָאָה שֶׁהַגֶּזֶר עוֹלֶה 200 שֶׁקֶל. בִּשְׁבִיל גֶּזֶר אֶחָד! “זֶה הַרְבֵּה” – הוּא אָמַר לְמוֹכֵר – “יֵשׁ לִי בַּכִּיס רַק 10 שְׁקָלִים!”. “זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ אָמַר הַמּוֹכֵר. עִם 10 שְׁקָלִים אַתְּ יָכוֹל לִקְנוֹת רַק טוֹפִי בְּטַעַם חַסָּה!” אָז הוּא חָזַר הַבַּיְתָה עָצוּב וְעַצְבָּנִי.
הוּא יָשַׁב לְצַיֵּר, כִּי כְּשֶׁהוּא מְצַיֵּר הוּא נִרְגַּע.
דּוֹדוֹ אָמַר בְּלִבּוֹ: “יֵשׁ לִי תָּכְנִית! אוּלַי אֲגַדֵּל גֶּזֶר! כִּי הַגֶּזֶר עוֹלֶה הַרְבֵּה, אֲבָל הַזְּרָעִים שֶׁלּוֹ עוֹלִים קְצָת.” וְאָז הוּא הִתְחִיל לְגַדֵּל גְּזָרִים. הוּא שָׁמַר אֶת הַזְּרָעִים מֵהַגֶּזֶר שֶׁל שַׁבָּת. וְאָז הוּא גִּדֵּל וְאָז הוּא לָקַח אֶת הַזְּרָעִים שֶׁל הַגְּזָרִים הַחֲדָשִׁים וְעָשָׂה מֵהֶם עוֹד וְעוֹד עוֹד וְעוֹד גְּזָרִים. וּמֵהַזְּרָעִים שֶׁלָּהֶם הוּא גִּדֵּל גְּזָרִים נוֹסָפִים, עַד שֶׁהוּא הֵקִים מִפְעַל גְּזָרִים, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ “גְּזָרִים – כֵּיף טָעִים!”
וְהַיּוֹם כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁל הַמִּפְעָל, הוּא נִזְכַּר כַּמָּה הָיָה לוֹ קָשֶׁה וְעַכְשָׁו קַל.
2.1.23
רוֹצֶה חָבֵר
פַּעַם אַחַת הָיָה פְלָמִינְגּוֹ, שֶׁבֵּינְתַיִם לֹא נְגַלֶּה אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ, שֶׁגָּר בִּרְחוֹב צִיּוֹנָה תַּגֵּ’ר 20. הַפְלָמִינְגּוֹ רָצָה מְאוֹד חָבֵר אוֹ חֲבֵרָה, אֲבָל הָיָה לוֹ קָשֶׁה לִמְצֹא חָבֵר אוֹ חֲבֵרָה כִּי הוּא הָיָה לָבָן מִדַּי וְכָל הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ הָיוּ וְרֻדִּים. כְּשֶׁכָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ הַפְלָמִינְגּוֹאִים שִׂחֲקוּ ‘תְּפֹס אֶת הַסַּרְטָן’, אוֹ אֲפִלּוּ דַּמְקָה הֵם אַף פַּעַם לֹא שִׁתְּפוּ אוֹתוֹ. הוּא הִרְגִּישׁ שְׁתֵּי מַחְשָׁבוֹת בַּלֵּב שֶׁלּוֹ: הוּא הִרְגִּישׁ הוּא מִתְגַּעְגֵּעַ מְאוֹד לַחֲבֵר, וְהוּא הִרְגִּישׁ שֶׁאוּלַי הוּא בֶּאֱמֶת לֹא טוֹב וְלֹא כֵּיף לְשַׂחֵק אִתּוֹ.
בְּבֵית הַסֵּפֶר אַחֲרֵי הַפְסָקָה הַשְּׁנִיָּה הוּא יָצָא וְחִפֵּשׂ חָבֵר כִּי הוּא רָצָה לְשַׂחֵק עִם אִיצִיק. אִיצִיק אָמַר אֲנִי כְּבָר מְשַׂחֵק דַּמְקָה עִם יוֹנָתָן וּשְׁנֵי הַפְלָמִינְגּוֹאִים הִתְרַחֲקוּ. כְּשֶׁהוּא רָצָה לְשַׂחֵק עִם שׁוּקִי ‘אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ דָּג מָלוּחַ’ שֶׁזֶּה מִשְׂחָק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מָקוֹם לְהַרְבֵּה מִשְׁתַּתְּפִים, שׁוּקִי אָמַר: “אֲנִי כְּבָר מְשַׂחֵק אִתּוֹ אִי אֶפְשָׁר”.
אַחֲרֵי בֵּית הַסֵּפֶר הַפְלָמִינְגּוֹ הָלַךְ לְנַחַל וְשָׁם הוּא שָׁמַע צְעָקוֹת בֵּין הָאֲבָנִים. הוּא הִתְקָרֵב וְרָאָה צָב קָטָן שֶׁהִסְתַּבֵּךְ בֵּין הָאֲבָנִים וְלֹא הִצְלִיחַ לְהִתְהַפֵּךְ. הַפְלָמִינְגּוֹ הָפַךְ אוֹתוֹ וְהִרְגִּיעַ אוֹתוֹ וְאָז שָׁאַל אוֹתוֹ: “אַתָּה רוֹצֶה לָבוֹא אִתִּי לְלוּנָה פַּארְק מָחָר?” וְהַצָּב הִסְכִּים.
כְּשֶׁהֵם הִגִּיעוּ לְגַלְגַּל הָעֲנָק הֵם עָלוּ עָלָיו. הַגַּלְגַּל הִתְרוֹמֵם וְהֵם הָיוּ גְּבוֹהִים מְאוֹד. שְׁנֵיהֶם פָּחֲדוּ מְאוֹד, עַד שֶׁהֵם אָמְרוּ – וְזֶה יָצָא לָהֶם בְּיַחַד – “יֵשׁ לִי פַּחַד גְּבָהִים!!!” הֵם אָמְרוּ אֶת זֶה בְּיַחַד וְצָחֲקוּ וְהִרְגִּישׁוּ חֲבֵרִים.
7.1.23
עַצְלָן שֶׁל אִמָּא
אִמָּא שֶׁל הָעַצְלָן (שֶׁזֶּה סוּג שֶׁל קוֹף יָרֹק שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ עַצְלָן כִּי מֵרֹב שֶׁהוּא לֹא זָז כְּבָר צָמְחָה לוֹ יְרֹקֶת בַּפַּרְוָה) אָמְרָה לוֹ לְסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר שֶׁלּוֹ. הוּא לֹא רָצָה לְסַדֵּר. הוּא הִתְגַּנֵּב לַחֶדֶר וְעָשָׂה מִכָּל הַבָּלָגָן שֶׁלּוֹ מַחֲנֶה. הוּא עָשָׂה אֹהֶל מִכָּל הַשְּׂמִיכוֹת וְהַכָּרִיּוֹת. הוּא שָׂם בֻּבּוֹת בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה וְשִׂחֵק בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁהוּא הָאַבָּא וְהֵם הַיְּלָדִים. וְאָז אִמָּא נִכְנְסָה לַחֶדֶר וְאָמְרָה: אָמַרְתִּי לָךְ לְסַדֵּר לָמָּה בִּלְגַּנְתָּ נוֹרָא? הָעַצְלָן אָמַר: בְּסֵדֶר אִמָּא, כִּי הוּא בֶּאֱמֶת רָצָה לְסַדֵּר אֲבָל בִּמְקוֹם זֶה הוּא הָלַךְ לְסְלִיק הַמַּמְתַּקִּים שֶׁלּוֹ מִתַּחַת לַמִּטָּה, לָקַח שְׁתֵּי כָּרִיּוֹת וְעָשָׂה מֵהֶם מְקָרֵר וּבִפְנִים הִכְנִיס אֶת כָּל הַמַּמְתַּקִּים שֶׁלּוֹ. הוּא עָשָׂה מְסִבַּת תֵּה עִם כָּל הַמַּמְתַּקִּים לְכָל הַבֻּבּוֹת.
אִמָּא הָיְתָה צְרִיכָה לָלֶכֶת לָעֲבוֹדָה. הִיא נִכְנְסָה לַחֶדֶר וְאָמְרָה לְעַצְלָן: אִם תְּסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר עַד שֶׁאֲנִי אֶחְזֹר – אַתָּה תְּקַבֵּל מַמְתָּק. לַמְרוֹת שֶׁהָיָה לוֹ סְלִיק שֶׁל מַמְתַּקִּים, הָעַצְלָן רָצָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עוֹד מַמְתַּקִּים, כִּי הוּא בְּדִיּוּק גָּמַר אֶת הַכֹּל בַּמְּסִבָּה שֶׁהוּא עָשָׂה לְבֻבּוֹת. הָעַצְלָן תָּקַע אֶת הַבָּלָגָן בְּכָל מִינֵי מְקוֹמוֹת. לְמָשָׁל: אֶת הַבֻּבָּה הוּא דָּחַף מִתַּחַת לַמִּטָּה. הוּא חָשַׁב שֶׁהִיא תִּישַׁן שָׁם. וְאֶת הַכָּרִית הוּא שָׂם מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת. הוּא חָשַׁב שֶׁהִיא תִּשְׁמֹר עַל הַדֶּלֶת לֹא לִפֹּל וְלֹא לְהִתְנַדְנֵד.
כְּשֶׁאִמָּא חָזְרָה הַבַּיְתָה, בַּהַתְחָלָה הִיא לֹא רָאֲתָה שֶׁהָעַצְלָן לֹא בֶּאֱמֶת סִדֵּר אֶת הַחֶדֶר, אָז הִיא נָתְנָה לוֹ סֻכָּרִיָּה. אֲבָל כְּשֶׁהִיא הִסְתַּכְּלָה מִתַּחַת לַמִּטָּה כִּי אִמָּא נִזְכְּרָה שֶׁהָאִפּוּר שֶׁלָּהּ נָפַל מִתַּחַת לַמִּטָּה שֶׁל הָעַצְלָן בְּיוֹם שִׁשִּׁי, שֶׁהִיא רָצְתָה לְהִתְאַפֵּר לִכְבוֹד שַׁבָּת, אָז הִיא הִתְכּוֹפְפָה לִרְאוֹת אִם הָאִפּוּר שָׁם. וּמָה הִיא גִּלְּתָה? שֶׁהָאִפּוּר שָׂם מֵאֲחוֹרֵי בֻּבָּה שֶׁל חָתוּל. הִיא אָמְרָה לֹא אָמַרְתִּי לְךָ לְסַדֵּר לָמָּה תָּקַעְתָּ הַכֹּל.
עַצְלָן פָּחַד מְאוֹד כִּי אִמָּא שֶׁלּוֹ כָּעֲסָה עָלָיו. הוּא בֶּאֱמֶת רָצָה לְסֵדֶר אֲבָל הוּא הָיָה עַצְלָן, אָז בִּמְקוֹם לְסַדֵּר הוּא הִתְחַבֵּא בֵּין הַבֻּבּוֹת וְהֵהִשְׁתַּדְדֵּל לֹא לָזוּז כְּדֵי שֶׁיַּחְשְׁבוּ שֶׁגַּם הוּא בֻּבָּה.
אִמָּא שֶׁלָּהּ עַצְלָן נִכְנְסָה לַחֶדֶר וְלֹא מָצְאָה אוֹתוֹ. בִּגְלַל שֶׁהוּא הָיָה עַצְלָן הוּא לֹא זָז בִּכְלָל וְהָיָה נִרְאֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ בֻּבָּה בֻּבָּה שֶׁל קוֹף עַצְלָן. אָז מָה אִמָּא שֶׁלּוֹ עָשְׂתָה? חִפְּשָׂה אוֹתוֹ. אִמָּא חִפְּשָׂה אוֹתוֹ בַּמִּטְבָּח, לְמָשָׁל מֵאֲחוֹרֵי הַמְּקָרֵר וּמִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן וּמֵאֲחוֹרֵי הַכִּסְּאוֹת וּבְתוֹךְ הָאֲרוֹנוֹת וְהִיא לֹא מָצְאָה אוֹתוֹ בְּשׁוּם מָקוֹם. הִיא חִפְּשָׂה אוֹתוֹ בַּסָּלוֹן וְגַם שָׁם הוּא לֹא הָיָה. הוּא לֹא הָיָה מִתַּחַת לַסַּפָּה וְלֹא יָשַׁב עַל הַפֻּךְדְּאַגָּה וְחִפְּשָׂה אוֹתוֹ בַּחוּץ בֶּחָצֵר.
אִמָּא חָשְׁבָה שֶׁהָעַצְלָן בָּרַח כִּי הִיא כָּעֲסָה עָלָיו. אוּלַי הוּא הָלַךְ לְגַן שַׁעֲשׁוּעִים וְהָעַצְלָן חָשַׁב שֶׁאִמָּא הוֹלֶכֶת.
הָעַצְלָן יָשַׁב בֵּין הַבֻּבּוֹת וְהִתְחִיל לְהִתְחָרֵט, כִּי הוּא רָאָה אֶת אִמָּא שֶׁלּוֹ מִתְאַמֶּצֶת וְדוֹאֶגֶת לוֹ. הוּא אָמַר בַּלֵּב שֶׁלּוֹ: חֲבָל שֶׁלֹּא הִקְשַׁבְתִּי לְאִמָּא שֶׁלִּי. וְאָז הוּא קָם וְסִדֵּר אֶת כָּל הַבֻּבּוֹת וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה: אֶת הַכָּרִית הִיא שָׁם עַל הַמִּטָּה, שֶׁהוּא יוּכַל לִישֹׁן. אֶת הַשְּׂמִיכָה, שֶׁמִּמֶּנָּה עֲשׂוּיִים הַקִּירוֹת שֶׁל הַמַּחֲנֶה, הוּא קִפֵּל וְשָׂם עַל הַמִּטָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁבְּלַיְלָה הוּא יוּכַל לְהִתְכַּרְבֵּל. אֶת הַבֻּבּוֹת הוּא שָׂם בַּמַּדָּף שֶׁל הַבֻּבּוֹת בַּחֶדֶר.
אִמָּא חָזְרָה הַבַּיְתָה וְהִיא מָצְאָה אֶת הַיֶּלֶד שֶׁלָּהּ בְּתוֹךְ חֶדֶר מְסֻדָּר. הִיא שְׂמֵחָה. הִיא חִבְּקָה אֶת הָעַצְלָן וְנָתְנָה לוֹ נְשִׁיקָה. הִיא שָׁאֲלָה אוֹתוֹ: אֵיפֹה הוּא הָיָה? וְאֵיךְ הַחֶדֶר הִתְנַקָּה? הוּא אָמַר: בָּנִיתִי מְכוֹנָה מְיֻחֶדֶת שֶׁיּוֹדַעַת לְסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר, אֲבָל הִיא בְּדִיּוּק הִתְפָּרְקָה, וְשַׂמְתִּי בְּמָקוֹם אֶת כָּל הַחֲלָקִים אַחֲרֵי שֶׁהִיא גָּמְרָה לְסַדֵּר. וְלָמָּה הָעַצְלָן לֹא אָמַר שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ סִדֵּר? כִּי הוּא לֹא רָצָה שֶׁיְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שׁוּב לְסֵדֶר, כִּי הוּא כָּזֶה עַצְלָן חָמוּד.
13.1.23
