כשלמאיה נשברה הרגל
מגישה: מאיה אלישע
כתה: ב 2 בנות
שם המחנכת: המורה ליבי
הַסְּתָיו הִגִּיעַ לְפָרִיז, הָעֵצִים כְּבָר הֶחֱלִיפוּ צְבָעִים מִיָּרֹק לְצָהֹוב. מָאיָה וְג’וֹרְגְיָה חָזְרוּ מֵהַגַּן וְנִכְנְסוּ הַבַּיְתָה בְּשִׂמְחָה.
אַחֲרֵי אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם הֶחֱלִיטָה ג’וֹרְגְיָה לִפְתֹּחַ אֶת הַמַּתָּנָה שֶׁקִּבְּלָה מִסָּבְתָא מִישֵׁל. הָיְיתָה זֹאת קֻופְסַת אִפּוּר גְּדוֹלָה וְיָפָה. הַצְּבָעִים הָיוּ צִבְעוֹנִיִּים וּמְשַׂמְּחִים.
ג’וֹרְגְיָה חָשְׁבָה: “אֶת מִי כְּדַאי לִי לְאַפֵּר?” וְקָרְאָה לַאֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה מָאיָה.
מָאיָה הִתְיַשְּׁבָה עַל כִּיסֵּא הָאִפּוּר וְהֵרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ וְחִיְּכָה “אֲנִי מוּכָנָה לִהְיוֹת נְסִיכָה קְסוּמָה, תְּאַפְּרִי אוֹתִי בְּבַקָּשָׁה מְאַפֶּרֶת יְקָרָה”.
ג’וֹרְגְיָה פָּתְחָה אֶת הַצְבָעִים, טָבְלָה אֶת הַמִּבְרָשׁוֹת וּמָרְחָה צְבָעִים וְרֻדִּים וַאֲדֻמִּים וּכְחֻלִּים וְאִפְּרָה אֶת מָאיָה הַיָּפָה וְהָפְכָה אוֹתָהּ לְפִיהָ קְסוּמָה.
מָאיָה חָשְׁבָה שֶׁהָאִפּוּר הִסְתַּיֵּם וְקָמָה מִכִּיסֵּא הָאִפּוּר. הָרֶגֶל שֶׁלָּהּ נִתְקְעָה בַּכִּיסֵּא וְהִיא נָפְלָה לָרִצְפָּה בְּחָזְקָה.
הָרֶגֶל כָּאֲבָה מְאוֹד, מָאיָה הַקְּטַנָּה הֵחֵלָּה לִבְכּוֹת. אֵרֵס הַמְּטַפֶּלֶת רָצָה לְעֶבְרָהּ. הָרֶגֶל כָּאֲבָה מְאוֹד.
כְּשֶׁאִמָּא חָזְרָה הַבַּיְתָה יַחַד עִם אָחִיהָ הַתְּאוֹם, גּ’וֹן הֵם רָאוּ שֶׁהַכְּאֵב בָּרֶגֶל לֹא עוֹבֵר וְהֶחֱלִיטוּ שֶׁחַייָּבִים לָקַחַת אֶת מָאיָה, שֶׁנִּרְאֲתָה כְּמוֹ פִּיהָ קְסוּמָה עֲצוּבָה וּכְאוּבָה, לְבֵית הַחוֹלִים.
בְּבֵית הַחוֹלִים הָרוֹפֵא בָּדַק וְקָבַע – הָרֶגֶל שְׁבוּרָה !
הָרוֹפֵא שָׂם אֶת הָרֶגֶל שֶׁל מָאיָה בְּנַעַל מְיֻחֶדֶת שֶׁתִּשְׁמֹר עַל הָרֶגֶל עַד שֶׁהָרֶגֶל תַּחֲלִים. בַּהַתְחָלָה הָיָה קָשֶׁה לָלֶכֶת עִם הַנַּעַל הַמְּיֻוחֶדֶת, הִיא הָייְתָה עֲגֻלָּה מִיְּדֵי וּכְבֵדָה מִיָּדִי. שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת עָבְרוּ וּבְסוֹפָם הוֹרִיד הָרוֹפֵא אֶת הַנַּעַל וּמָיָה חָזְרָה לִהְיוֹת יַלְדָּה שׁוֹבָבָה וְשִׂמְחָה וְהָרֶגֶל כְּבָר לֹא כָּאֲבָה.
