שלום קוראים לי עדי ואני בת 10. הכל התחיל ביום שני אחד. הייתי לבד בבית וראיתי פתאום חלליות קטנות קטנות נוחתות לי בחצר ומתוכם יצאו אנשים לבושים בשיריון וגיליתי שהם אנשים רשעים מאמריקה הדרומית-מערבית. הם ידעו שאני יהודיה והם שאלו אותי אם אני רוצה להתנצר או להיות רוח. העדפתי להיות רוח. אז הם תקעו בי חרב שהיה בתוכה סם רוחות. נהייתי רוח ועשיתי כל מיני דברים מדהימים. יכולתי לעבור דרך קירות וחפצים. שמחתי שיש לי כוחות. גיליתי שכשאני אוכלת קוקוס יש לי כוח לעוף כמו סילון.
יום אחד, כשטיילתי ביער, עפתי מעל כמה בורות. כשהגעתי לבור הגדול עפתי מעליו, ותוך כדי נגעתי בזן של ענף שגמר לי את הכוח של הקוקוס. נחתתי לתוך בור בעומק 50 מטר. לאט לאט חזרתי להיות בת אנוש. בבור לא היה מזון [לא שאמור להיות שם]. היה לי פחד ואימה. חששתי שלא אצא משם בחיים. מצד אחד שמחתי שהרשעים לא ימצאו אותי, ומצד שני חשבתי על המשפחה שדואגת לי, ובמיוחד סבתאל’ה. פתאום ראיתי עקרבים צהובים שהגיעו בכמויות ענקיות. הם הסתובבו סביבי והתקרבו אליי יותר ויותר, ורצו לעקוץ אותי. עצמתי העיניים והרגשתי שמישהו נוגע בי בראש. פקחתי עיניים וראיתי את אמא. גיליתי שכל זה היה חלום. הרגשתי הקלה וצחקתי בלי סוף…
