המפתח לחברות

נעמה נכנסה לכיתה באיחור וראתה וראתה שהכיתה מחולקת לקבוצות.
''בוקר טוב נעמה'': אמרה המורה
''מה עושים?'': שאלה נעמה
'' אנחנו עושים חוברת על הרב מרדכי אליהו, בואי תצטרפי לקבוצה הזאת'': אמרה המורה
''אוף למה דווקא אלינו..'' התלוננו הבנות בלחש
נעמה באה ואמרה ''בואו נתחיל ונכון שיש לכם מזל שאני פה?''
''כן ברור..'' הם אמרו: '' יודעת מה?, נראלי הבנות פה צריכות אותך הרבה יותר ממנו! הם כעסו
''אין בעיה''! נעמה גם התחילה לכעוס '' זה לא בעיה שלי שאין לכם תעודה טובה משלי אז אל תקנאו''
נעמה הלכה לקבוצה האחרת וגם שם בטעות השוויצה בעצמה.
יום אחד הבנות דיברו עליה:'' איזה חנונית שוויצרית''…וגם ''היא חייבת להפסיק לחשוב שהיא הכי טובה''
בכיתה המורה הכריזה על תחרות על הרב מרדכי אליהו שיתקיים ביום רביעי:'' מי שתנצח תקבל פרס שווה
מאוד!''
כל הבנות דיברו על הפרס ועל התחרות ובינתיים נעמה הייתה בטוחה שהיא הולכת לנצח אז לא למדה,
באה אליה החברה הכי טובה שלה, אביב ושאלה אותה: ''את לא לומדת?''
''אני לא צריכה ללמוד, עשיתי את החוברת זה מספיק''
הגיע יום רביעי וכל התלמידים נכנסו לאולם, התחילה התחרות.
''כל התלמידים שמשתתפים בתחרות לעלות לבמה!'' אמרה המנהלת במיקרופון
כל המשתתפים עלו לבמה והתחילה התחרות.
בסוף התחרות נעמה באמת זכתה, היא הייתה ממש שמחה אבל בפנים לא הרגישה טוב.
חברות שלה באו אליה ובירכו אותה על הזכייה והלכו, היא התחילה לחשוב האם היא חברה טובה
שכיף להיות איתה או לא.
כולם חזרו לכיתות ונעמה שאלה את המורה אם אפשר להגיד לכיתה משהו
''בסדר אבל שיהיה זריז'' המורה אמרה
נעמה התנצלה בפני כל הכיתה שלה ואחרי ההתנצלות לבסוף אמרה:'' ובגלל זה אני רוצה לחלוק איתכם את
הפרס''
כולם מחאו לה כפיים ובזכות שהיא השתנתה והיתה חברה טובה היה לה הרבה חברות.