כוחה של תפילה ושמחה
לפני שנים רבות בעיירה קטנה חיה משפחה טובת לב צנועה וקטנה. במשפחה היו אבא ששמו יוסף אמא ששמה חנה אח בכור ששמו יצחק והבת הקטנה ששמה אביגיל . אבא יוסף היה עובד קשה בשדות מבוקר עד ערב ובלילה היה לומד תורה. האמא היתה עובדת קשה בבית מבשלת מנקה ודואגת גם לחינוך הילדים. למשפחה לא היו הרבה דברים הם חיו בעיקר ממה שאבא עובד בשדות. כל הכסף שהרוויח היה בשביל פרנסת הבית ואם היה נשאר קצת כסף זה היה הולך לתרומה. בבית תמיד היה ריחות של בישולים והמשפחה תמיד דאגה ששולחן שבת יהיה מלא במטעמים, חלות טעימות וקידוש לשבת. גם כשהיה קצת קשה כולם בבית היו שמחים ממה שיש היו שרים שירי שבת סביב שולחן שבת, מספרים סיפורי קודש וצוחקים יחד כל יום שישי. השנה היתה שנה לא קלה לא ירדו הרבה גשמים אבא יוסף היה קם בחיוך לעבודה אבל גם היה קצת מודאג משנת בצורת. בוקר אחד אבא יוסף קם לעבודה בחיוך כמו תמיד אבל כשהגיע לשדות ראה שהם יבשים ואי אפשר לעבוד ככה היה יום ועוד יום וכמעט שלא היתה פרנסה, המשפחה הסתפקה במה שיש ולא היה הרבה כשהגיע יום שישי לא היה לאמא מה לבשל? כי לא נותר להם כסף לקנות . יוסף היה קצת עצוב הילדים גם ואמא חשבה ואמרה: ” אל היו עצובים תתפללו חזק ותראו שהקדוש ברוך הוא יקשיב לתפילות שלכם והכל יסתדר”. וכך היה האבא הלך ללמוד תורה לפני כניסת שבת הילדים קראו בשמחה תהילים האמא הכינה חלות ממה שנותר וכל אחד התפלל חזק חזק. לפתע נשמעה דפיקה בדלת היה זה אדם עיר מאוד שהתבלבל בדרך הביתה, המשפחה הכניסה אותו לביתה כי כבר כמעט שבת נכנסת, האדון שהתארח בביתם. אכל איתם את מעט האוכל שהיה בשולחן שבת ישן שם כי כבר היה מאוחר. המשפחה אירחה אותו כל כך יפה למרות הקושי בגלל הבצורת . האיש הרגיש כל כך שמח וישן כל כך טוב שכאשר הגיע צאת שבת הודה מאוד למשפחה על האירוח והמשיך לדרכו. לפתע אב המשפחה יוסף ראה שעל השולחן האוכל היתה מונחת מעטפה שכתוב עליה “תודה רבה על האירוח הנפלא” כשפתח אבא את המעטפה ראש שיש בתוכה המון כף שמספיק לשנה שלמה. המשפחה היתה שמחה כל כך והבינה שהתפילות עזרו ועלו לשמים וגם באותה שנה כבר לא היתה בצורת ויוסף חזר לעבוד בשדות . המשפחה ידעה שהכל בזכות התפילה כוחה של תפילה ושמחה.
