גאיה עלתה לארץ ישראל לפני כשבוע .זאת הייתה החלטה חפוזה ונמהרת של הוריה וגאיה
לא הצליחה להשלים עם ההחלטה שהייתה קשה מאוד מבחינתה. גאיה ידעה שארץ ישראל
היא מדינת היהודים. המורים באנגליה לא הפסיקו לדבר על ארץ הקודש, על ירושלים ועל
הכותל. ובכל זאת, גאיה השאירה מאחור חברות טובות שהיו מבלות איתה זמן רב מידי יום,
בית וקהילה שכה אהבה. הפרידה מהחברות הייתה כואבת. למרות ההבטחות שלהן אחת
לשנייה לשמור על קשר הדוק, החששות ממעבר לבית ספר חדש בסביבה לא מוכרת הכבידו
על ליבה. היא לא הפסיקה לדמיין איך תשב בהפסקות לבד, בודדה ,ואיך לא תבין את הבנות
שמדברות איתה. כל כך הרבה מחשבות בראש אחד קטן .הוריה של גאיה ואחיה הקטן, נתן,
נראו ממש מרוגשים ושמחים מהמעבר לארץ ישראל. גאיה לא הצליחה להבין את פשר
השמחה הגדולה. איך יתכן שהשינוי הגדול הזה לא קשה להם ? הרי גם הם השאירו מאחור
חברים ,עבודה וקהילה גדולה. אמא של גאיה שיתפה אותה שבעוד יומיים תשתלב בבית
ספר "בנות מלך "וסיפרה לה קצת על בית הספר. לגאיה היו חסרים הרבה פרטים בתיאור
של אימה והיא פשוט החלה להשלים בראשה את הפרטים הללו. היא דמיינה את בית הספר,
הכיתה, החברות החדשות והמורה. הכל נראה לה מוזר ושונה. גאיה החליטה שהיא חייבת
לשתף את אימה בכל מה שמתחולל בליבה. אולי יקרה נס וההורים שלה יתחרטו ויחזרו
לאנגליה. גאיה שוחחה עם אימה ,שיתפה אותה ולא החסירה דבר ממה שחשבה. היא
הביעה כאב, חשש והרבה כעס מהמעבר . גאיה לא הבינה מדוע הוריה לא התחשבו ברצון
שלה .אז מה אם היא רק בת עשר. בשיחה אמא הרגיעה ועודדה אותה. היא שיתפה שגם
הם מאוד נרגשים מהשינוי הזה וזה בהחלט לא פשוט גם להם. אמא הבטיחה לה שתחשוב
יחד עם אבא מה ניתן לעשות כדי שיהיה לה יותר קל. בערב, גאיה ראתה את הוריה
משוחחים ארוכות. היא הבינה שזה קשור אליה וקיוותה שיימצא פתרון טוב לקושי שלה.
בלילה נדדה שנתה של גאיה והיא לא הפסיקה לחשוב על מחר. אמא ואבא עודדו אותה
בבוקר והסבירו לה שזאת הרגשה מאוד טבעית והם ילוו אותה לבית הספר החדש. גאיה
נרגעה מעט אך עדיין היתה מעט מודאגת. כשהגיעו לכיתה החדשה, גאיה גילתה שהרבה
דברים שם שונים ממה שדמיינה. קירות הכיתה היו מקושטים וצבעוניים. המורה היתה
נחמדה וגאיה הצליחה להבין את רוב החומר שלימדה. והכי חשוב, בנות הכיתה ניגשו אליה,
הגישו לה ציורים יפים שציירו לה ואף ביקשו מהמורה לשבת לידה. גאיה הרגישה מרוגשת
והחששות בליבה החלו להתפוגג. בסוף יום הלימודים, גאיה ביקשה מאמא שלה להפגש עם
חברה לאחר בית הספר. אמא של גאיה היתה מופתעת והסכימה כמובן. גאיה הזמינה את
החברה החדשה לביתה, שיחקה איתה ושאלה אותה שאלות שונות שהטרידו את מנוחתה.
הבנות מאוד נהנו אחת בחברת השניה וגאיה הרגישה שמחה שיש לה חברה חדשה שהיא
כל כך נחמדה. הסוף הזה הוא רק התחלה של חיים חדשים ושונים שהתחילו רק עתה אך
לבטח ימשיכו להיות מעניינים
הרפתקה באמצע הלילה
הרפתקה באמצע הלילה זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27. צרחה נשמעה מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה. לא כל כך הבנתי