סיפור על העלייה של המשפחה, סבא וסבתא שלי מאתיופיה לארץ ישראל דרך סודן.
סבא וסבתא שלי וכל המשפחה רצו להגיע לירושלים לארץ ישראל.
הם הלכו ברגל 3 שבועות בלילה דרך יערות וההרים, שילמו כסף לשומרים שילוו אותם בדרך
משודדים ומחיות מסוכנות וכאשר הגיעו קרוב לסודן השומרים שליוו אותם עזבו אותם והלכו
ופתאום הגיעו שודדים ולקחו להם את האוכל, שתיה, כסף, סוסים והחמורים.
אבא שלי שהיה בן 6 שנים ועוד הרבה ילדים קטנים וזקנים היו צריכים ללכת ברגל בגלל שלקחו
השודדים את החמורים והסוסים והיה קשה להם ללכת ברגל.
הם היו צמאים ורעבים מאוד ולא היה להם כוח להמשיך ללכת, אז ישבו בצל, עד שסבא שלי ועוד
אנשים ביקשו מכמה בחורים צעירים ללכת לחפש מים ולהביא לפני שכולם ימותו.
וכך היה הבחורים חזרו עם מים ואחרי ששתו המשיכו ללכת עד שהגיעו לגבול סודן.
ואז החילים הסודנים לקחו אותם למחנות והתנהגו אליהם לא יפה והמשפחה שלי גרו באוהלים
וחיכו כמה חודשים עד שמדינת ישראל שלחה חיילים שהגיעו בלילה ולקחו אותם במשאיות
למטוסים שהטיסו אותם לישראל.
סבא וסבתא שלי התפללו להגיע לירושלים לארץ ישראל.
הרפתקה באמצע הלילה
הרפתקה באמצע הלילה זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27. צרחה נשמעה מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה. לא כל כך הבנתי
