פתאום בלי שום אזהרה פתח החפץ את הפה ומשך אותי…אתם מין הסתם שואלים למה לא התחלתי מהתחלה אז בשביל הילדים האלה אני אתחיל מהתחלה.[מציגה את עצמי] שמי לילה אני בת 11 גרה ביופיו ליד גבול ינינרה סמוך ליער המכושף. תמיד אנשים בעירה שלנו מספרים את אותם סיפורים על היער שכבר התחלתי להאמין להם. מצאו אותי כך שלי אומרת. [ציתות מהפעם האחרונה ששאלתי אותה על הנושא הזה] “פעם אחרונה שאני מספרת בסדר?” “בסדר” אמרתי. “אז זה הולך ככה: מצאתי אותך ממש בתחילת היער. ידעתי שאין סיכוי שאת של אחת השכנים כי הרי אני מכירה את כל ה13 השכנים. היית כל-כך מלוכלכת וחיוורת, כך שלא יכולתי שלא לרחם עליך. מיד בלי לחשוב פעמים לקחתי אותך לבית שלי ועברת ניקוי יסודי ואכלת כמויות אדירות של דיסה, בערך 15 קופסאות ואז ישנת 14 שעות .היית כל-כך מסכנה ומתוקה שהתפלאתי שמשהו יכול לזרוק ילדה כל -כך מתוקה.” שלי עצרה לנשום, ומלאה לה ולי עוד כוס מים,[בערך הכוס ה8 שלנו] והמשיכה לספר “מיד הלכתי לבית פירסום ומשם שלחתי פירסומים לילדה שנמצאה בפתח היער. לקח חודש עד שהסכימו לפרסם את המודעה .נהינו חברות ממש טובות למרות שהית בת שנה [לפי דעתי] הרגשתי שאני לא יכולה להיפרד אבל כן ידעתי שאת צריכה הורים כמו שכל ילדה צריכה .עבר שנה מאז שמצאתי אותך ואף אחד לא יצר קשר איתי אז החלטתי לאמץ אותך הסוףף”. סיימה שלי את הסיפור.
הייתי כל -כך עיפה שהחלטתי לעצום עיניים, אני לא זוכרת מה קרה מאז כי כבר נרדמתי. בבקר עלו מהמטבח ריחות נעימים. מהר היתלבשתי וירדתי למטה במיטבח חיכתה לי שלי, “בוקר טוב מלאך שלי ” אמרה. “בוקר טוב שלי”, אמרתי יצאתי החוצה והסתכלתי סביב, בזוית עיני הבחנתי שבפתח היער יש
חפץ מוזר שניראה כמו נחש רק מיפלסטיק ומאוד כחול. היתי בטוחה שזה צעצוע עד שהדבר הזה זז מהר, מרוב בהלה היתחבאתי מאחורי השיח שעמד לידי . ראיתי את שלי יוצאת , באתי לקום אליה, אבל לפני שהספקתי לקום, שלי התקדמה לחפץ ולחשה כמה מילים ונעלמה . שפשפתי את עני ווידיתי שאני לא חולמת, הלכתי לחפץ בזהירות וניסיתי לשחזר את המילים ששלי אמרה, הם נשמעו כך “שישי שוש את ללא ספק המלכה הנהדרת1324 …” לא הייתי בטוחה אם יש המשך מספרים אז ניסיתי, ואמרתי לו כך “שישי שוש את ללא ספק המלכה הנהדרת1324” החפץ השמיע קולות מוזרים ואז בבת אחת נשלך אלי זרם חשמלי קפצתי הצידה הייתי המומה לא ידעתי מה לעשות אז ניסיתי לחשוב איזה מספר חסר? רגע במיספרים יש קפיצות, חזרתי לחפץ ואמרתי “שישי שוש את ללא ספק המלכה הנהדרת 13246″פיתאום בלי שום אזהרה החפץ פתח את הפה ומשך אותי לתוך מחילה המחילה היתה מספיק גבוהה הלכתי ובסוף המחילה פגשתי את שלי ועוד כמה חברים מוזרים אחד היה מלפפון+כלב ,עץ+כרוב,מחשב+ איש… ועוד הרבה דברים מלחיצים ומופלאים. אני לא זוכרת מה קרה אבל כן אני זוכרת שהחברים של שלי הביאו לי שוקו עם קצפת ומרשמלו.בבקר שאלתי את שלי מה היה אתמול אבל שלי אמרה שהיא לא רוצה לדבר. לא היה לי אכפת מכלום פשוט נתתי לשלי חיבוק. בלילה שלי אמרה ” אני לא רוצה שנפרד אף פעם”
הסוףףףף!!!!!!
